פרק 6 המאה ה-20

صفحة: 261

" מראה בתוך מראה" , 1978 , ( Spiegel im Spiegel ) כתובה לפסנתר וכינור ( או צ'לו או קלרינט . ( היצירה נפתחת באקורד מפורק בפסנתר - קוורט סקסט אקורד של פה מז’ור . מולו נשמעת מנגינה דיאטונית איטית הצועדת במרווחים של סקונדות . המשקל יציב : 6 / 4 בטמפו מתון . המוזיקה ממשיכה בנדידה שלווה בין הרמוניות חסרות מתח ומסתיימת , כפי שהתחילה , בקוורט סקסט אקורד של פה מז’ור . האזינו ל"מראה בתוך מראה" ב- סיכום המאה 20-ה נפתחה בסערה . " פיירו , "הסהרורי " פולחן האביב" והפוטוריסטים סימנו את ראשית המודרניזם . מלחיני המאה 20-ה הטילו ספק בכל מאפייני המוזיקה : הם בדקו כל מרכיב , טלטלו ושינו אותו , עד שמיצו את התהליך עד תום . את שליטת המז'ורמינור הם החליפו בערב רב של סולמות מודליים , טונליים , כרומטיים , אוקטטוניים , פנטטוניים , טונים שלמים , מיקרוטונליים . את שליטת המשקלים הזוגיים והמשולשים הם החליפו במשקלים א-סימטריים , משקלים מתחלפים , פוליריתמיים ופולימטריים . הם גרמו לאובדן תחושת המשקל ויצרו מוזיקה ללא משקל . מהכרומטיקה דרך ערפול הטונליות הם הובילו לאטונליות , שהובילה לדודקפוניה וממנה לסריאליזם הטוטלי . כך הגיעו לשליטה מלאה בכל מרכיבי היצירה . כתגובת נגד הם ויתרו לחלוטין על השליטה ביצירה והעבירו אותה לידי המבצעים וליד הגורל . אל השירה הקלאסית הם צירפו את השירה הדיבורית , וגם צחוק , צעקות , המהומים , נשיפות , הברות קטועות , פונמות . הם ניגנו על קלידי הפסנתר בזרועות , בכף היד , פרטו על מיתריו , כיוונו אותו ברבעי טונים , הכניסו לתוכו חפצים , היכו על מיתרי כלי הקשת בצד ההפוך של הקשת , ניגנו על הגשר , מתחת לגשר , נקשו על גוף הכלי , חיברו אותו לחשמל . הם ניגנו בכלי הנשיפה ללא נשיפה ושרו בזמן הנגינה . הם העלו את הגוון ממעמדו הנחות והפכו אותו ל"מנגינה של . "צבע הם יצרו ענני צליל של גוונים משתנים והרכיבו גוונים חדשים באמצעים אלקטרוניים . הם הפכו את הרעש למוזיקה וטענו שגם השקט הוא מוזיקה . הם מיקמו את הנגנים במקומות שונים באולם וגם מאחורי הקלעים , הלחינו גושי צליל נעים , השמיעו צלילים מרמקולים בשלושה ממדים והטיסו נגנים במסוקים . הם ציטטו את יצירות העבר וניסו לרתום את המוזיקה למאבקים פוליטיים וחברתיים . הם ערערו על הרצינות שבה המוזיקה מתייחסת לעצמה . נראה שבסופה של המאה 20-ה שככה מעט המולת החדשנות , עם חזרתן לזירה של הטונליות וההבעה המוזיקלית המסורתית . אך במקביל , ביצירות אחרות , ממשיך המודרניזם להתקיים על גילוייו השונים . אם תזדמנו כיום לקונצרט של מוזיקה חדישה , יש סיכוי טוב שתשמעו לצד אלמנטים של חזרה למסורת הטונלית גם הדים משלל הסגנונות החדשניים , שפגשנו לאורך פרק זה . אם יתמזל מזלכם , אולי אף תזכו להבחין לצד אלה בסגנון מוזיקלי חדש הממתין לרגע הנכון שבו יפרוץ למרכז הבמה .

السابق  |  التالي