|
|
صفحة: 260
החל משנות 70-ה החל גם ליגטי לשלב ביצירותיו יותר אלמנטים טונליים , גם מן המוזיקה הקלה . ב"רוק הונגרי" ( 1978 ) לצ'מבלו יש אוסטינטו קבוע עם מקצב סינקופי ביד שמאל ותפקיד כמו-אלתורי ביד ימין . האזינו לקטע מתוך "רוק הונגרי" באת המהפך הסגנוני המשמעותי ביותר עשה קז'ישטוף פנדרצקי , שאמר על האוונגרד של שנות : 60-ה " אמנם היה בו אלמנט חשוב של שחרור , אבל הוא הוביל למבוי . "סתום יצירותיו מאז שנות 70-ה הן " ניאו-רומנטיות" ברוח מהלר וברהמס - יצירות דרמטיות , רחבות יריעה , להרכבים גדולים , עם תשומת לב יתרה לפן המלודי , תוך שילוב מרקמים שפיתח בתקופת האוונגרד עם הרמוניה והבעה רומנטיות . הסימפוניה השביעית , " שבעת שערי ירושלים" , ( 1996 ) כורל סימפוני בשבעה פרקים לסולנים , מקהלה ותזמורת , נכתבה לקראת תחילת המילניום החדש ובוצעה בירושלים . 1997-ב האזינו ליצירה ב- הדהוד פעמונים : ארוו פארט 1968-ב כתב המלחין האסטוני ארוו פארט rt ) ה , ( Arvo P נולד , 1935-ב את " קרדו" : Credo ) “ אני ( "מאמין לפסנתר , מקהלה ותזמורת . היצירה נפתחת במקהלה השרה את ההרמוניה של תחילת הפרלוד הראשון בדו מז'ור מתוך " הפסנתר המושווה" של באך . הטקסט הוא מתוך הקרדו המסורתי : " אני מאמין בישו הנוצרי" . ( Credo in Jesum Christum ) במהלך היצירה מופיע החומר של הפרלוד כשהוא מתעמת עם חומרים מודרניסטיים , אטונאליים , דודקפוניים , דיבור , צעקות , הכאה על קלידי הפסנתר וקלסטרים תזמורתיים . הפרלוד נראה כמו " נלחם על . "חייו הוא משנה מהירויות , מחליף רגיסטרים ומופיע גם בהיפוך סרטן . לקראת סוף היצירה המאבק מגיע לשיא . כשנראה כי כוחות המודרניזם מתגברים , מופיעה נקודת עוגב על דו בצלילי הבאס ; בהדרגה הכול מסביב גווע והפרלוד נשמע ברגיסטר גבוה - מעין חלומי , כמעט מתוק . היצירה מסתיימת באקורד דו מז'ור טהור פרוש על פני מנעד רחב בכל התזמורת . הבחירה בבאך ובפרלוד בדו מז'ור , הסמלים המובהקים של השפה הטונלית , בוודאי שאינם מקריים . האזינו ל"קרדו" ב- ניתוח , תווים והקלטה של "שבעה אנטיפונים , "למגניפיקט מס' 1 6-ו של פארט NAWM 170-ב היצירות שכתב פארט לאחר מכן מבהירות כי ה"אני מאמין" שלו ב"קרדו" היה גם " אני מאמין" מוזיקלי . הוא מציג את החזרה לאידיאל היופי הקלאסי במובנו הבסיסי והפשוט ביותר : האקורד המשולש המז'ורי . מקורות ההשראה שלו הם המזמורים הגרגוריאניים וראשית הפוליפוניה . פארט קורא לסגנון הזה " הדהוד פעמונים" ( Tintinnabuli ) ומסביר : " שלושת הצלילים של האקורד הם בעיני כצלצול . "פעמון
|
|