|
|
صفحة: 258
" רכבות אחרות" , 1988 , ( Different Trains ) מתארת את זיכרונותיו של רייך כילד בשנות , 40-ה כשנסע ברכבות ברחבי ארה"ב בין הוריו שחיו בנפרד בלוס אנג'לס ובניו יורק . כשבגר חשב על כך שבאותן שנים נסעו יהודים באירופה ב"רכבות . "אחרות החומר המוזיקלי מורכב מהקלטת קולות של נוסעי רכבת באירופה ובארה"ב , צפירות רכבות ונגינת רביעיית מיתרים . את ה"מלודיה של הדיבור" של הקולות המוקלטים מתרגם הפעם רייך לתווים . קטעי דיבור של נשים מתורגמים לתפקיד הוויולה , קטעי דיבור של גברים - לצ'לו , והכינורות מתמזגים בצלילים ארוכים עם צפירת הרכבות . היצירה משתמשת בטכניקות המינימליסטיות שפיתח רייך בתקופה המוקדמת , ומתוכן הוא בונה התפתחות מוזיקלית דרמטית עד לשיא היצירה שבסוף החלק השני . הרכבות ה"אחרות" באירופה הגיעו ליעדן . האוסטינטו של מנוע הרכבות שלא פסק מתחילת היצירה נעצר , והמשפט שמסיים את החלק הוא : " להבות עולות אל השמים , עשן מיתמר " ... האזינו ל"רכבות , "אחרות חלק ראשון ושני , ב- האזינו לסטיב רייך המספר על יצירתו ב- רב-סגנוניות , התמתנות המודרניסטים , ניאו-רומנטיקה המוזיקה הניאו-קלאסית בשנות 20-ה של המאה 20-ה הייתה תגובת נגד לגל המודרניזם של תחילת המאה . אחרי הגל השני של החדשנות , שהחל מיד אחרי מלחמת העולם השנייה , הגיעה שוב בשנות 70-ה תקופה של התמתנות , שבאה לידי ביטוי בעיקר בחזרה לטונליות . הגילויים הטונליים שמופיעים מאז שנות 70-ה שונים מאלה של הניאו-קלאסיקה , וגם אלה מאלה . בתקופה זו המינימליזם הוא רק כיוון אפשרי אחד , וחלק מהמלחינים פונים להלחנה " רב-סגנונית" . ( Polystylistic Music ) המלחין הרוסי אלפרד שניטקה , ( Alfred Schnittke ) נולד , 1934-ב מפגיש מוזיקה מתקופות שונות ומעולמות שונים , כולל מתחומי המוזיקה קלה . זוהי אקלקטיות שאינה מנסה ליצור שפה אחידה ממקורות ההשראה השונים , אלא להיפך , להקצין ולהבליט את ההבדלים בין העולמות השונים . בפרק החמישי , " , "רונדו מתוך הקונצ'רטו גרוסו מס' 1 לשני כינורות , צ'מבלו , פסנתר מוכן וכלי קשת ( 1977 ) חוזר ריטורנלו הכתוב בסגנון הברוק . ביצירותיו נודד שניטקה בין סגנונות שונים : הרמוניית קלסטרים , מרווחים מיקרוטונליים , מוזיקה רומנטית , מוזיקת טנגו . האזינו ל"רונדו" של שניטקה ב- התמתנות המודרניסטים : בולז , שטוקהאוזן , ליגטי , פנדרצקי נושאי הדגל של הסריאליזם הטוטלי , בולז ושטוקהאוזן , החלו לגלות התמתנות בכתיבתם מאז שנות . 70-ה אמנם הם עדיין כותבים מוזיקה מודרניסטית ובלתי מתפשרת , אך ללא היתלות בטכניקות סריאליות וללא התקיפות של ימי דארמשטט . בולז שינה את עמדותיו הקיצוניות וביצירותיו המאוחרות הוא נותן מקום להבעתיות ולערבובי צבעים כמעט אימפרסיוניסטיים . בחלק מיצירותיו המאוחרות הוא עוסק בהרחבה של יצירות קודמות .
|
|