|
|
صفحة: 229
האסכולה הווינאית השנייה : תלמידיו של שנברג אלבן ברג 1935-1885 , ( Alban Berg ) מבין תלמידיו של שנברג היה אלבן ברג הקשור ביותר אל העבר . בין יצירותיו הבולטות : שתי האופרות " ווצק" , 1922-1917 ) ראו ניתוח מורחב בפרק - 7 " ( "האופרה ו"לולו" , ( 1935-1929 ) הסויטה הלירית , ( 1926-1925 ) הקונצ'רטו הקאמרי ( 1925-1923 ) והקונצ'רטו לכינור . ( 1935 ) במוזיקה של ברג משובצים לעתים קרובות רגעים טונליים ואזכורים של מוזיקה של מלחינים מתקופות קודמות . ברג נמשך גם לצד התיאורטי-האנליטי של השיטה הדודקפונית , ולעתים החומר המוזיקלי ביצירותיו נולד בהשראתם של עולמות שאינם בהכרח מוזיקליים : כך , למשל , הקונצ'רטו הקאמרי לפסנתר , כינור 13-ו כלי נשיפה נפתח בשלושה נושאים הבנויים מצלילים הלקוחים מאותיות שמותיהם של חברי האסכולה הווינאית השנייה : שנברג , ברג ווברן ( בגרמנית E s - הוא מי במול , B הוא סי במול H-ו הוא סי . כל השאר כנהוג באנגלית : = A לה , = D רה , = C דו . ( 'וכו הייצוג הנפוץ ביותר של שמו של מלחין באמצעות השימוש באותיות שמו הוא , BACH שאפשר לבטא אותו - בצלילים סי במול - לה - דו - סי בקאר . מלחינים רבים הביעו את הערצתם לבאך על ידי השימוש בצלילים אלה , הנחשבים ל "נושא . "באך דוגמה : 10 אלבן ברג , הקונצ'רטו הקאמרי - שמות המלחינים כמקור לשורות . הפסנתר מנגן את הנושא על פי שמו של ארנולד שנברג , הכינור את הנושא על פי שמו של אנטון ווברן והקרן את הנושא על פי שמו של אלבן ברג . היצירה ממשיכה בפיתוח הנושאים תוך שילובם בשורה דודקפונית . n BE rG - ( A-D-E s-C-H-B- E-G ) צ A rnolD SCH A nton WEBE rn - ( A-E-B-E ) A l BA n BE rG - ( A-B-A-B-E-G ) האזינו ליצירה ב- האסכולה הווינאית השנייה - הכינוי המכובד שזכו לו שנברג ושני תלמידיו - אלבן ברג ואנטון ווברן . כינוי זה הצביע עליהם כעל ממשיכי המסורת המפוארת של " האסכולה הווינאית הראשונה" - היידן , מוצרט ובטהובן , שפעלו ויצרו בווינה 150 שנה קודם לכן ( ראו פרק - 4 "התקופה . ( "הקלאסית
|
|