|
|
صفحة: 146
הפרק השני של הקונצ'רטו , אחד הפרקים הליריים והנוגעים ללב שכתב מוצרט , הוא סיציליאנה ( ריקוד בעל אופי פסטורלי במקצב של ( 6 / 8 בפה דיאז מינור - סולם שאותו כבר הכרנו ביצירות התקופה הקלאסית כסולם של יצירות רבות הבעה . צורת הפרק א-ב-א . הפרק השלישי - רונדו - מחזיר אותנו לסולם לה מז'ור וחותם את הקונצ'רטו באווירה של עליזות ושובבות . סימפוניות מאז שהגיע לווינה בשנת 1781 ועד מותו , 1791-ב מוצרט הלחין עשר סימפוניות בלבד . לפני תקופה זו , יש להזכיר , הלחין עשרות סימפוניות , רובן קצרות . עובדה זו מצביעה על התייחסותו הגוברת לסימפוניה כאל ז'אנר תזמורתי נעלה , הדורש תכנון מדוקדק לפרטיו . את שלוש הסימפוניות האחרונות ( מס' , 39 מס' , 40 מס' ( 41 הלחין מוצרט באופן אינטנסיבי במשך שישה שבועות בלבד ( בקיץ של שנת , ( 1788 וזאת , ככל הידוע לנו , בלא עילה חיצונית לכתיבתן . הסימפוניה מס' 41 ( ק' ( 551 כונתה בפי בני המאה 19-ה " יופיטר" , ( Jupiter ) בזכות אופייה המבריק , המלא הדר . הדברים נכונים במיוחד לפרק הסיום , המשלב את עקרונות צורת הסונטה עם מרקמים קונטרפונקטיים . דוגמה : 16 מוצרט , סימפוניה מס' , 41 "סימפוניית יופיטר" ( ק' , ( 551 פרק רביעי - פינלה . בפתיחת הנושא הראשון מנגנים הכינורות הראשונים ארבעה צלילים בלגטו , בערכים ריתמיים ארוכים - כעין סמל מקובל בתקופה לסגנון הברוקי ה"מלומד" 16 ) א . ( 16 א : תיבות . 4-1 בהמשך אף מופיעה אפיזודה קונטרפונקטית בת חמישה קולות המבוססת על מוטיב זה 16 ) ב . ( השפעת באך על מוצרט - בעת שהותו בווינה התוודע מוצרט ליצירותיו של יוהן סבסטיאן באך . כתוצאה מכך הוא עיבד כמה פוגות של באך ואף עסק בהלחנת פוגות בעצמו ; אולם השפעתו של באך ניכרה בעיקר בשילוב מרקמים קונטרפונקטיים ביצירותיו , כמו גם בפרק הפינלה של סימפוניית . "יופיטר"
|
|