|
|
صفحة: 134
סימפוניה מס' 45 של היידן ( 1772 ) מכונה " , "הפרידה משום שבפרק האחרון שלה עוזבים הנגנים בהדרגה את הבמה , והסימפוניה נחתמת בנגינה של שני כינורות בלבד ( רמז אפשרי לנסיך אסטרהזי שיאפשר לנגנים לשוב לביתם ולהתאחד עם משפחותיהם . ( יצירה זו כתובה בסולם פה דיאז מינור ( שאותו כבר פגשנו בפרק השני של הסונטה רבת ההבעה מאת קרל פיליפ עמנואל באך , הכתובה בסגנון הרגשני . ( דוגמה : 10 יוזף היידן , סימפוניה מס' , 45 , "הפרידה" בפה דיאז מינור , ( 1772 ) פרק ראשון . הפרק הפותח סימפוניה זו כתוב בצורת הסונטה , אך הוא מכיל כמה הפתעות בצורתו ובתכניו . אקספוזיציה , תיבות : 54-1 הנושא הראשון אינו מורכב מ"מנגינה" אלא מאקורדים מפורקים ( תיבות . ( 8-1 הוא מנוגן בצלילים קצרים ובסטקטו , מלווה בסינקופות בכינור השני ויוצר תחושה של אינטנסיביות וחוסר שקט . נושא זה הוא הנושא המרכזי של הפרק כולו . 10 א : תיבות . 8-1 הנושא השני מופיע בסולם המקביל , לה מז'ור ( תיבות , ( 33-29 אך היידן ממהר לעבור לסולם הדומיננטה - דו דיאז מינור - ובסולם זה אף מסתיימת האקספוזיציה . חטיבת הפיתוח ( תיבות ( 141-73 פותחת בהשמעת הנושא הראשון בלה מז'ור , אך בתיבה 108 משלב היידן באופן בלתי צפוי נושא חדש , תוך מעבר פתאומי לסולם רה מז'ור . נושא זה הוא בעל אופי של מנואט נינוח , והוא חוזר ונשמע בחטיבת הפיתוח עד לסיומה 10 ) ב . (
|
|