|
|
صفحة: 120
המרקם המרקם הרצוי על פי האידיאל הקלאסי הוא הומופוני , ובו הבחנה ברורה בין הקו המלודי לפונקציות ההרמוניות המלוות אותו . מרקם זה מתבטא היטב במוזיקה למקלדת , אשר תכופות מופיע בה ליווי של בס אלברטי . דוגמה : 1 וולפגנג אמדיאוס מוצרט , פרק ראשון מתוך סונטה לפסנתר בדו מז'ור ק' 545 , ( 1788 ) תיבות . 4-1 בפתיחת הסונטה אנו שומעים מלודיה שירתית באופייה המופיעה ביד ימין ונתמכת בבס אלברטי ביד שמאל - מה שיוצר מרקם הומופוני פשוט . המלודיה נחלקת באופן סימטרי לשני משפטים בני שתי תיבות כל אחד , בעלי פרופיל רתמי זהה . שני המשפטים יוצרים מהלך הרמוני פשוט וברור : טוניקה ( תיבות - ( 2-1 סובדומיננטה ( תיבה - ( 3 דומיננטה - טוניקה ( תיבה . ( 4 ההרמוניה על פי התפיסת של ראשית התקופה , מוזיקה " טבעית" צריכה לכלול מהלכים הרמוניים פשוטים יחסית ולהימנע ממודולציות מרוחקות ומפתיעות . כל פרק כולל מספר מצומצם של מודולציות ( למשל , מסולם הטוניקה אל הדומיננטה ובחזרה לטוניקה ) ומתנהל בקצב הרמוני איטי יחסית . ז'ן-פיליפ רמו 1764-1683 , ( Jean-Philippe Rameau ) עקרונות ההרמוניה של המאה 18-ה מבוססים על התיאוריה ההרמונית שנוסחה על ידי המלחין והתיאורטיקן הצרפתי ז'ן-פיליפ רמו . ספרו " חיבור אודות ההרמוניה" ( 1722 ) מבסס את עקרונות המוזיקה הטונלית במסגרת תיאורטית מקיפה וסדורה . נקודת המוצא של רמו היא קיומם של שני אלמנטים מרכזיים במוזיקה - הקונסוננס ( אקורד משולש , ( והדיסוננס ( ספטאקורד ) השואף להיפתר אליו . חילופים תמידיים אלה בין תנועה ( דיסוננס ) ומנוחה ( קונסוננס ) הם המניעים את המוזיקה . בנוסף , רמו הגדיר את ההבחנה בין אקורד במצב יסודי לבין היפוך של אקורד . הוא קבע כי אקורד בהיפוך איננו ישות עצמאית אלא נגזרת של האקורד במצבו היסודי , שכן צליל היסוד של האקורד ( fundamental tone ) קיים , גם אם אינו נשמע בפועל . בס אלברטי - אקורדים מפורקים , הנעים במקצב קבוע של שמיניות או חלקי שש עשרה ( דוגמה 1 מאת מוצרט . ( נקרא על שם המלחין האיטלקי דומניקו אלברטי , בן המחצית הראשונה של המאה , 18-ה שהרבה להשתמש בבס מסוג זה . קכל - ק' או K מציין את מספר היצירה בקטלוג יצירותיו של מוצרט אשר נערך בשנת 1862 על ידי לודוויג פון קכל chel ) צ . ( K מודולציה - מעבר בין סולמות במסגרת יצירה טונלית . בדרך כלל נערכות מודולציות לסולמות הקרובים לסולם הטוניקה ( למשל במהלך יצירה הכתובה בסולם דו מז'ור נצפה למודולציות לסולם הדומיננטה סול מז'ור ורה מז'ור שהוא דומיננטה של סול , או גם לסולם הסובדומיננטה פה מז'ור . ( אחת הדרכים לביצוע מודולציה היא שימוש ב"אקורד . "ציר זהו אקורד המשותף לסולם שממנו יוצאים למודולציה ( סולם המוצא ) ולסולם שאליו שואפים להגיע ( סולם המטרה . ( אקורד הציר מהווה את נקודת המפנה . המודולציה משמרת עניין ויוצרת מתח במהלך היצירה וכן מסייעת בהבניית המסגרת הצורנית הכוללת ( מודולציה לשם חזרה אל סולם הטוניקה , למשל , עשויה לאותת כי אנו מתקרבים אל סיום היצירה . (
|
|