|
|
صفحة: 114
גיאורג פרידריק הנדל 1759-1685 , ( Georg Frideric Handel ) מבחינות רבות ניתן לראות בגיאורג פרידריק הנדל את המלחין הבין-לאומי של תקופת הברוק : מלחין שנולד בגרמניה , בילה שנים מעטות אך פוריות באיטליה , ( 1710-1706 ) ולאחר שהות קצרה נוספת במולדתו השתקע באנגליה , שם חי 1712-מ עד מותו . מסעותיו משתקפים גם במגוון הסגנוני של יצירותיו . הוא התחנך על ברכי המסורת הגרמנית על היסודות האיטלקיים והצרפתיים השלובים בה . הסויטות שלו למקלדת ממשיכות מסורת צרפתית-גרמנית , וכמותן גם ארבע הסויטות התזמורתיות הידועות שלו - הסויטה לזיקוקין די-נור ( 1749 ) ושלוש הסויטות המרכיבות יחדיו את " מוזיקה על פני המים" . ( 1717 ) שתי היצירות , שנכתבו לאירועים מלכותיים , מייצגות את אחד משיאי ההתפתחות של הסויטה התזמורתית , ומתאפיינות בשילוב של תחכום תזמורי , הוד והדר , אלגנטיות וקליטות מלודית שהם בין המאפיינים הבולטים בסגנונו של הנדל ומקורות הפופולריות שלו . בשנותיו באיטליה פגש הנדל בין השאר את קורלי , וכן את אלסנדרו סקרלטי - מחשובי מלחיני האופרות והאורטוריות בברוק האמצעי באיטליה . השפעתם ניכרת בצורה מובהקת במוזיקה שכתב בעת שהותו באיטליה , אך המשיכה לחלחל גם ליצירותיו המאוחרות יותר . כך למשל הוא פרסם 1740-ב קובץ של 12 קונצ'רטי גרוסי ( אופ' , ( 6 שיש הרואים בהם מחווה ישירה ומודעת לקונצ'רטים אופ' 6 של קורלי . בעת שהותו באנגליה למד גם את המוזיקה של מלחיני המקום בני זמנו ומתקופה מוקדמת יותר ( כולל הנרי פרסל ;( השפעתם ניכרת במיוחד ביצירות הדתיות ובאורטוריות שחיבר בשפה האנגלית . עם בנו של אלסנדרו סקרלטי , דומניקו סקרלטי , יליד 1685 שהיה גם הוא נגן וירטואוז בכלי מקלדת , קיים הנדל תחרות נגינה שמשכה תשומת לב רבה . הנוכחים סיכמו כי דומניקו סקרלטי עולה על הנדל בנגינתו המעודנת בצ'מבלו , אך הנדל עולה עליו עשרות מונים בנגינת העוגב , שבה הוא מפגין לא רק זריזות אצבעות אלא גם עוצמה ואנרגיה שלא נודעו בקרב נגני עוגב אחרים . המוזיקה הקולית לפני נסיעתו ללונדון הלחין הנדל בעיקר מוזיקה דתית : אורטוריות , פרקי תהילים ומוטטים בסגנון אופראי , לצד כמה אופרות וקנטטות דרמטיות חילוניות . באנגליה התבסס תחילה כמלחין של אופרות איטלקיות ( ראו בפרק האופרה . ( לאחר קריסתה הכלכלית של האופרה האיטלקית בלונדון פנה הנדל לאורטוריה בשפה האנגלית , ויצירותיו בז'אנר זה היו במשך זמן רב - בחייו ואחרי מותו - מקור תהילתו העיקרי . האורטוריות של הנדל מתאפיינות בין השאר בתפקיד המרכזי הניתן למקהלה . האורטוריה " ישראל במצרים" ( 1738 / 9 ) עשירה בציורי מילים מלאי חיות ( למשל בתיאור עשר המכות ;( אך הליברטו של אורטוריה זו איננו מכיל דיאלוגים או סצנות תיאטרליות , והוא מושר רובו ככולו על ידי המקהלה . באורטוריה הידועה ביותר שלו , " המשיח" , ( 1742 ) אין סיפור עלילה ; למרות זאת היא מתאפיינת באיזון בין פרקי סולו לפרקי מקהלה . באורטוריות אחרות מצאו הנדל וכותבי הטקסטים שלו צידוקים תיאטרליים-עלילתיים מובהקים לשימוש במקהלה , ואף בהיעדרם נושאת המוזיקה אופי הבעתי-דרמטי מובהק ( ראו הדיון באורטוריה " שלמה" בהמשך . (
|
|