|
|
صفحة: 108
השלמה הרמונית בשני הקולות , והם נעים בסקסטות מקבילות ; אלה רגעי הרוגע בדואט המתוח יחסית . הדואט מסתיים בנוסח מקוצר של חלק א ( תיבות . ( 88-61 במקום להתחיל את החזרה כמקובל בסולם הטוניקה של הפרק ( דו מינור , ( מתחיל אותה באך בסולם הסובדומיננטה , פה מינור , ומגיע חזרה אל דו מינור רק בתיבה . 69 האימוץ של פרקטיקות אופראיות כביכול , הניכר בקנטטה זו , נגד בעצם את הסכם העבודה של באך עם רשויות העיר והכנסייה בלייפציג . באחד מסעיפי ההסכם שעליו חתם באך 1723-ב נאמר : " כדי לשמור על הסדר הטוב בכנסיות , אני מתחייב לערוך את המוזיקה כך שלא תהיה ארוכה יתר על המידה ושלא תהיה בעלת אופי אופראי , שכן עליה לעורר את המאזינים לדבקות . "דתית ( The New Bach Reader , p . 105 ) ובכל זאת , כפי שראינו , בקנטטה 140 משולבים לא מעט פרקים בעלי אופי אופראי , וגם בשני הפסיונים של באך אפשר למצוא רגעים ומצבים דרמטיים-אופראיים של ממש . הפסיון כבר בימי הביניים נהגו לבצע את סיפור הפסיון בכנסייה בזמרה חד-קולית . במאה 16-ה הוא הולחן בארבעה קולות , והחל מן המאה 17-ה ואילך הושפע מן האורטוריה . שניים מתוך הפסיונים שכתב באך מוכרים לנו כיום : האחד - " יוהנס פסיון" - על פי ספר יוחנן מן הברית החדשה ( בגרמנית : ; Johannes Passion באנגלית : ( St . John's Passion והשני - " מתיאוס פסיון" - על פי ספר מתי ( בגרמנית : us Passion ה ; Matth באנגלית : . ( St . Matthew Passion הפסיון כולל הלחנה מלאה של פרקים כו וכז מתוך האוונגליון של מתי בתרגום לגרמנית של מרטין לותר . בנוסף על הטקסט הסיפורי של הברית החדשה , המדוקלם ברצ'יטטיב יבש על ידי האוונגליסט , יש בפסיון קטעי מקהלה , כורלים , קטעי אריוזו ואריות . דוגמה : 19 יוהן סבסטיאן באך , הפסיון על פי מתי , פרקים . 3-1 הפסיון מתחיל בפתיחה דרמטית וארוכה בשתים עשרה שמיניות , שמציגה בפנינו את כל ההרכב המשתתף ביצירה : שתי מקהלות בנות ארבעה קולות , כל אחת מהן מלווה בתזמורת משלה , וקבוצה נוספת של זמרי סופרן השרים באוניסון את מנגינת ה"אגנוס דאי" הלותרני . שתי המקהלות עונות זו לזו : האחת קוראת להערצת ישו ולהשתתפות בסבלו והשנייה שואלת בהבזק שאלות קצרות , בנות הברה אחת או שתיים . כל זה נארג למרקם פוליפוני עשיר ומורכב . יש הטוענים כי באך מצייר לפנינו כאן את ישו בדרכו אל הצליבה , כאשר ההמונים הנרגשים גודשים את הרחובות , קוראים קריאות ועונים אלה לאלה : פסיון ( לטינית : Passio = סבל ) - סיפור פרשת סבלו האחרון של ישו , כפי שהוא מסופר בברית החדשה : נפילתו בשבי , משפטו והוצאתו להורג . הפסיון מושמע בכנסייה בשבוע שלפני חג הפסחא , שהנוצרים חוגגים אותו בערך במועד שבו חל חג הפסח היהודי . כתבי הקודש של הנוצרים מורכבים משני חלקים : הברית הישנה ( דהיינו ספרי התנ"ך היהודי ) והברית החדשה - העוסקת בהתהוותה של הנצרות ומציגה רבים מעקרונותיה ומנבואותיה . הברית החדשה נפתחת בארבעת ספרי הבשורה ( ביוונית : האוונגליון , ( שבהם מציגים ארבעה מספרים - מתי , מרקוס , לוקס ויוחנן - את סיפור חייו של ישו . ארבעת הסיפורים שונים במקצת זה מזה . " אוונגליסט" - כינויו של מספר העלילה בפסיון , המדקלם ברצ'יטטיב יבש את הקטעים הסיפוריים שבאוונגליון . בהתאם לטקסט , יש והוא משמיע קטעים ארוכים יותר ויש שהוא אומר רק מילה אחת , כגון . "ויאמר"
|
|