|
|
صفحة: 105
המוזיקה לעוגב באך היה נגן וירטואוז בכלי מקלדת , ונחשב עוד בחייו לנציגה האחרון והחשוב של המסורת הגרמנית של נגינה ואלתור בעוגב . הוא למד אותה הן מבני משפחתו והן מנגנים-מלחינים בני זמנו . ברבות מיצירותיו למקלדת ניכרת השפעת הכתיבה האידיומטית-הווירטואוזית שמקורה באיטליה , אשר השפיעה במשך שנים על הכתיבה הגרמנית . כדוגמה ניתן להציג את הפרלוד והפוגה ברה מינור , רי"ב . 543 תווים והקלטה NAWM 88-ב האזינו ליצירה וקראו עליה ברוח שונה לחלוטין שורה על הכורל-פרלודים לעוגב של באך . הכורל-פרלוד ( בעברית : מבוא כורלי ) הוא עיבוד לעוגב של כורל המנוגן בכנסייה הלותרנית לפני שהקהילה שרה אותו במשותף , והוא משמש מעין מבוא לטקס הדתי . מלחיני הברוק הגרמני טיפלו במנגינת הכורל בצורות שונות : הוא מופיע בדרך כלל בקול העליון , לעתים בצורתו המקורית ולעתים בתוספת קישוטים , לעתים ברצף ולעתים בהפסקות בין שורות הכורל . העיבוד לעוגב שיקף פעמים רבות את מילות הכורל שעליו התבסס , שהיו מוכרות לקהל המאזינים והופיעו לנגד עיניהם בספרי התפילה . הכורל-פרלוד " בשל נפילתו של אדם ] הראשון , BWV 637 , ( Durch Adams Fall ) " ] מבוסס על מנגינת כורל משנת . 1524 הוא נכתב בשנת 1716 לערך , כחלק מאוסף בשם " הספר הקטן לעוגב" chlein ) ( Orgelb שתוכנן על ידי באך ונועד לספק מבואות כורליים לכל הטקסים בלוח השנה הלותרני . דוגמה : 17 יוהן סבסטיאן באך , "בשל נפילתו של , "אדם כורל-פרלוד 1716 ) לערך . ( תווים והקלטה NAWM 89-ב באך מציג את נפילתו של אדם הראשון ( כלומר חטאו וגירושו מגן העדן ) בשורה של ספטימות מוקטנות יורדות בקו הבס . הספטימה המוקטנת כשלעצמה היא בגדר מרווח דיסוננטי " לא חוקי" - ועל כן השימוש בו מהווה מעין " חטא" מוזיקלי-תיאורטי . התפתלותו של הקו הכרומטי בקול האמצעי מרמזת על הנחש שהסית את אדם לדבר עברה . השילוב בין מרקם פוליפוני מורכב לבין כרומטיקה ודיסוננסים משקף מסורת , שניתן למצוא את שורשיה עוד ביצירותיו של פרסקובלדי ( ראו לעיל , ( אך כאן היא מגיעה לשיא . האזינו ליצירה ב- הקנטטות רוב היצירות הקוליות שכתב באך עבור הכנסייה הלותרנית נקראות כיום בשם " , "קנטטות אם כי באך עצמו מיעט להשתמש במונח זה ( שנתפס בעיניו ובעיני בני דורו כמונח חילוני ) והעדיף להשתמש במונחים כגון " , "רטו'קונצ " קטע לכנסייה" וכיוצא באלה . כקודמיו , הוא כתב מוזיקה אשר שימשה חלק אינטגרלי מטקס התפילה , והושמעה לעתים קרובות בסמיכות לדרשת הכומר . בעשור השני של המאה 18-ה החלו משוררים ומלחינים בגרמניה לשלב ביצירותיהם הכנסייתיות אריות ורצ'יטטיבים בסגנון אופראי . הסגנון החדש טשטש את ההבחנות בין הכתיבה לכנסייה , לתיאטרון ולחצר , ובאך ניצל זאת בהתלהבות לא פחותה מבני דורו . את יצירותיו של באך נוהגים לציין בראשי התיבות BWV ( Bach-בגרמנית ( Werke-Verzeichnis - רשימת יצירותיו של באך . רשימה זו , שנערכה 1950-ב בידי שמידר , לא ערוכה בסדר הכרונולוגי של חיבור היצירות . בעברית נהוג הקיצור רי"ב ( רשימת יצירותיו של באך . (
|
|