|
|
صفحة: 92
צרפת : מוזיקה כלית וקולית בעוד איטליה וגרמניה התאפיינו בפיצול ובאי-יציבות פוליטית , הרי שצרפת התאפיינה בשלטון אבסולוטי ריכוזי . לואי 14-ה ( המכונה " מלך ( "השמש הוכתר כמלך צרפת בשנת , 1643 בהיותו בן חמש ; בשנת 1661 הוא מינה את עצמו לראש הממלכה ופתח בשורת רפורמות שריכזו רבות מסמכויות השלטון בידיו . לתהליך זה הייתה השפעה ישירה על חיי התרבות של צרפת . הארמון המפואר שהקים לואי 14-ה בוורסאי היה המוקד לכל העשייה האמנותית בממלכה . את הקמתו ליווה תהליך של יצירת אסתטיקה צרפתית מובהקת באמצעות " אקדמיות" - מוסדות מיוחדים שהכתיבו את כללי הסגנון בתחומי האמנות והתרבות השונים . ז'אן-בטיסט לולי 1687-1632 , ( Jean-Baptiste Lully ) בתחום המוזיקה ניכרה שאיפה מובהקת של הצרפתים לגבש סגנון משלהם , שייבדל מהסגנון האיטלקי . למרבה האירוניה , הדמות המרכזית בתהליך זה היה דווקא איטלקי - ז'אן-בטיסט לולי : מלחין , נגן ורקדן שחי בצרפת ופעל בחצר המלכות מאז גיל . 14 בראשית דרכו היה לולי שותף בהלחנה ובביצוע של " בלט החצר" , ( Ballet de Cour ) ז'אנר מרכזי בחיי החצר עוד משנות השבעים של המאה . 16-ה בלטים אלו שילבו קטעי שירה סולניים ( חלקם דמויי רצ'יטטיב ) וקטעי מחול מסוגננים , שבחלקם השתתפו בני האצולה ולעתים אף המלך לואי 14-ה עצמו . הריקוד על שלל צורותיו המשיך להיות מרכזי במוזיקה הצרפתית לאורך כל תקופת הברוק . בשנת 1661 מינה לואי 14-ה את לולי להיות הממונה על המוזיקה בחצרו . בהדרגה ניכס לעצמו לולי מעמד מונופוליסטי , שאפשר לו להכתיב למלחינים אחרים היבטים מרכזיים בכתיבתם : הסגנון המוזיקלי , הרכב הכלים המבצעים ועוד . לרשותו עמדו גם גופים מבצעים קבועים . עוד לפני מינויו כמלחין החצר קיבל לולי רשות להקים תזמורת קטנה משלו , אך עתה התמנה גם למנהלה של תזמורת החצר הגדולה , שבבסיסה הגוף שנקרא 24 " קשתני . "המלך באירועים גדולים יכול היה לולי לשלב את שתי התזמורות יחדיו , ובזכות זאת הצליח ליצור מוזיקה שתייצג כראוי את הפאר וההדר של ורסאי . במוזיקה שחיבר לבלט , לתיאטרון ולאופרה יכול היה להציג מצבים דרמטיים , הבעות רגשיות וסגנונות לאומיים שונים באמצעות תזמור רבגוני ושימוש במחולות שונים , שנבדלו זה מזה במהירותם , במשקלם ובאופיים . לולי פיתח וטיפח בעיקר את האופרה הצרפתית וכתב 16-כ אופרות , כולן על נושאים מן המיתולוגיה הקלאסית . ( על מאפייני האופרות של לולי ועל תמונה מתוך האופרה " ארמיד" ראו בפרק - 7 . ( "האופרה" על המלחין הצרפתי מרק-אנטואן שרפנטייה ראו ב- הסויטה במקביל ללולי פעלה בצרפת קבוצה של מלחינים לכלי מקלדת , שכונו " הקלווסניסטים" ( מקור השם במילה הצרפתית , clavecin צ'מבלו . ( הם פיתחו סגנון כתיבה למקלדת שהושפע בראשית דרכו ממסורת ותיקה יותר של כתיבה ללאוטה . ההשפעה בולטת במיוחד בפיתוח סגנון הכתיבה בארפג'ים . הצ'מבלי של הברוק הצרפתי היו לרוב בעלי שתי מקלדות ומגוון רגיסטרים , שאפשרו יצירת מצלול עשיר ומגוון המזכיר כתיבה תזמורתית ; האיטלקים באותה תקופה העדיפו צ'מבלי בעלי מקלדת אחת , מספר קטן של רגיסטרים ומצלול חד וממוקד . לולי מת לאחר "תאונת : "עבודה בזמן קונצרט שעליו ניצח , כמקובל בתקופתו , באמצעות הקשות ברצפה בשרביט המנצחים , הוא פגע ברגלו . למרות מאמצי הרופאים , הפצע הזדהם וגרם למותו .
|
|