|
|
صفحة: 80
מוזיקה ותורת הנאום ( רטוריקה ) בתיאוריה המוזיקלית של הברוק מקובל היה להשוות בין המוזיקה לבין הרטוריקה או תורת הנאום . יסודותיה של הרטוריקה הקלאסית היו מוכרים למוזיקאים רבים בתקופת הברוק . הנואם - ויהיה זה מטיף בכנסייה , פוליטיקאי , עורך דין או שחקן - שואף לשכנע את קהל מאזיניו , להשפיע על דעותיהם ואף על רגשותיהם . לשם כך עליו להיות מיומן הן בטכניקות כתיבת הנאום ( המקבילות להלחנת מוזיקה ) והן בטכניקות של הצגתו בפני הקהל ( המקבילות לביצוע המוזיקלי . ( כשם שנואם מוכשר צריך גם לדעת כיצד ומתי לסטות מהנוסח הכתוב כדי להשיג אפקט מרבי , כך נדרשו גם מוזיקאי הברוק להיות מיומנים באמנות האלתור , בתוספות ובשינויים תוך כדי ביצוע . קוטביות הקולות מלחיני הברוק המוקדם טיפחו את המרקם ההומופוני - כלומר מרקם המבוסס על שני קולות מקוטבים : קול עליון סולני הנושא את המלודיה , וקול תחתון ( בס ) המעניק לקול העליון תמיכה הרמונית . מרקם זה נתן לסולן גמישות וחופש רב יותר בביצוע , שאותם יכול היה לרתום להגברת ההבעה . הקוטביות שבין הקול העליון לתחתון ניכרת בשיטת רישום שהיא המאפיין הטכני הבולט של תקופת הברוק כולה , שיטת הבסו קונטינואו . קטע מתוך סונטה לחליל , כינור או אבוב וקונטינואו מאת הנדל ( לונדון , ראשית המאה . ( 18-ה המספרים רשומים כאן מעל לתפקיד הבס , כפי שהיה מקובל לעתים קרובות בדפוסים של המאה . 18-ה קישוטים ואלתור עבור מלחיני הברוק הייתה המוזיקה הרשומה רק מעין מתווה בסיסית , שעל המבצעים להעשיר אותו תוך כדי נגינה . את תפקיד הקונטינואו ביצעו לרוב נגנים בכלים הרמוניים - ביניהם כלי מקלדת ( צ'מבלו , עוגב ) וכלי פריטה ( לאוטה , גיטרה וכיוצא באלה ;( לעתים הצטרפו אליהם נגנים בכלי נגינה מלודיים בעלי מנעד נמוך ( צ'לו , ויולה דה-גמבה וכדומה . ( נגנים אלו קיבלו לידיהם קו בס אחד בלבד - בדרך כלל עם מספרים המציינים את ההרמוניות שמעליו בס" ) - ( "ממוספר וכלי המקלדת אלתר מעליו אקורדים , מלודיות ואפילו חיקויים ; גם שאר הנגנים העשירו את הקו שלהם בעיטורים מלודיים שונים . בכך הם תרמו גם להעצמת ההבעה המוזיקלית . בסו קונטינואו Basso ) ( continuo שיטת רישום שבה נכתב קו הבס מתחת לקו המלודי , כאשר הליווי ההרמוני אינו רשום במלואו אלא מצוין במספרים .
|
|