|
|
صفحة: 52
בטרם נפנה לסקירת יצירתו של ז'וסקן , נעמוד על המאפיינים המוזיקליים הבולטים של הסגנון שהתגבש בדורו ושל סגנונו-הוא . מאפיינים אלה יודגמו בהמשך בכמה מיצירותיו . מרקם והרמוניה ניכרים האיזון בין הקולות והאחדת המרקם . הקולות כעת כמעט זהים בחשיבותם ובאופיים המלודי . זוהי מגמה שהחלה להסתמן בדור הקודם והיא מגיעה לשיאה ביצירות ז'וסקן ובני דורו ; מתגבשים שני מרקמים מנוגדים המשמשים את המלחינים על פי בחירתם , לעיתים במהלך אותה יצירה : מצד אחד מרקם פוליפוני חיקויי שבו נוטלים כל הקולות חלק פעיל שווה ; מצד שני מרקם הומופוני שבו נעים כל הקולות במקביל ; במישור ההרמוני בולטת העדפה ברורה להצללות של אקורדים משולשים מלאים לכל אורך היצירה , ואפילו בקדנצות שקודם לכן היו ברובן חסרות טרצות . פיסוק ומבנה מבנה היצירה נעשה עתה בהיר לאוזן . בהירות זו מושגת בשני אמצעים : המרקם החיקויי : כל משפט של הטקסט זוכה כעת לחטיבה פוליפונית מובחנת . כל חטיבה כזאת נפתחת בכניסות של הקולות השונים המציגים בזה אחר זה , תוך חיקוי , את הפסוק המלודי , ממשיכה בקונטרפונקט חופשי ומסתיימת בקדנצה . כל אחת מנקודות התצוגה הללו מכונה "נקודת חיקוי" ;( point of imitation ) נקודות הקדנצה הברורות המסיימות כל חטיבה . חשיבות הטקסט הטקסט משמש עתה נקודת מוצא לעיצוב המבנה המוזיקלי כולו . מרכזיות הטקסט , בהשפעת מחשבת ההומניזם , באה לידי ביטוי גם בהקפדה על התאמה בין המקצב המוזיקלי להטעמות הטקסטואליות , ובנטייה להלחנה סילבית לשם הבטחת מובנות הטקסט . ז'וסקן מתחשב לא רק במבנה הטקסט אלא גם במשמעות המילים , שאותן הוא מנסה " לצייר" באמצעים מוזיקליים שונים . באופן זה הוא מציע רובד נוסף ומשמעותי עוד יותר להשפעת ההומניזם על המוזיקה . רובד זה יזכה לפיתוח רב במחצית השניה של המאה . 16-ה המוטטים המוטטים שהלחין ז'וסקן , כמאה במספר , הם דוגמה מובהקת למאפייני הסגנון המוזיקלי של התקופה . מרביתם מולחנים ללא התבססות על חומר מוזיקלי שאול . דוגמה לסגנונו של ז'וסקן ניתן למצוא במוטט " ממעמקים קראתיך יה" De profundis ) ( clamavi ad te , Domine מתהלים קל . מבנה הטקסט מנחה את המבנה של המוזיקה ; כל פסוק טקסט זוכה לחטיבה מוזיקלית נבדלת המסתיימת בקדנצה . הטיפול של ז'וסקן במרקם מגוון וגמיש , אך מפגין תפיסה אחדותית של המרקם כולו ואיזון באופיים המלודי של הקולות השונים . " אצל ז'וסקן התווים חייבים לעשות כרצונו , בעוד שמלחינים אחרים נאלצים לעשות מה שהתווים מכתיבים להם" ( מרטין לותר , ( 1538
|
|