|
|
صفحة: 48
ההלחנה היא בשלושה קולות , והמנגינה , שמקורה במזמור האנטיפון באותו שם , ניתנת לקול העליון תוך עיטורים מלודיים מגוונים ( הצלילים הלקוחים מן האנטיפון מסומנים . ( X-ב הקולות התחתונים משלימים את תמיכת הבס . פובורדון ( fauxbourdon ) בהשפעה אנגלית פיתחו הבורגונדים את טכניקת הפובורדון , ששימשה אותם להלחנת המזמורים הפשוטים יותר של התפילות . בטכניקת הפובורדון המנגינה העיקרית נמצאת בקול העליון , הטנור נע לרוב יחד אתו בסקסטות מקבילות , ואילו קול פנימי שאינו כתוב בתווים אלא מושר על פה שר בקוורטות מקבילות עם הקול העליון . דוגמה לטכניקה זו ניתן למצוא בהמנון " בורא כוכבי השמים" ( Conditor alme siderum ) מאת דופאי ( ראו בעיקר מתיבה 5 ואילך . ( דוגמה : 4 גיום דופאי , , Conditor alme siderum המנון בסגנון פובורדון . תווים והקלטה NAWM 35-ב האזינו לביצוע חדיש של ההמנון החד-קולי ב- מיסת הקנטוס פירמוס השפעתם של האנגלים על המוזיקה של המאה 15-ה ניכרת גם במגמה החדשה - הלחנת חמשת פרקי האורדינריום של המיסה ( קיריה , גלוריה , קרדו , סנקטוס , אגנוס דאי ) כמחזור פוליפוני שלם . משהחלו מלחיני המאה 15-ה להלחין מחזורי מיסות שלמים הם גם פיתחו מגוון אמצעי קישור בין פרקי המחזור . הצורה הנפוצה ביותר של המיסה כמחזור פוליפוני שלם הייתה מיסת הקנטוס פירמוס . מיסת הקנטוס פירמוס היא מיסה שבה כל חמשת הפרקים מבוססים על מנגינה אחת , השאולה ממקור מוזיקלי אחר . על פי רוב הקנטוס פירמוס מופיע בתפקיד הטנור בצלילים ארוכים . דוגמה ידועה למיסת קנטוס פירמוס מתקופת הרנסנס היא המיסה " אם חיוורות פני" Se la ) ( face ay pale שהלחין דופאי בשנות 50-ה של המאה . 15-ה היא מבוססת על הטנור מתוך שנסון שלו בשם זה . אם פגשנו בשנסון של בנשוא את הצביון האנגלי ( ראו דוגמה 2 לעיל , ( הרי השנסונים של דופאי מפגינים היטב את עירוב הסגנונות הטיפוסי לסגנון הבין-לאומי של אמצע המאה : 15-ה הדגש הצרפתי על מבנה ועושר ריתמי , הליריות המלודית האיטלקית והקונסוננטיות האנגלית . דוגמה : 5 גיום דופאי "אם חיוורות פניי" , ( Se la face ay pale ) שנסון . תווים והקלטה NAWM 36 a-ב ההשפעה האנגלית ניכרת בכך שהקול העליון והטנור שווים באופיים המלודי , ההלחנה סילבית , התנועה המלודית נעשית ברובה בצעדי סקונדות ובפיסוק ברור וההרמוניה קונסוננטית בעיקרה , עם טרצות וסקסטות רבות , קטעי מלודיה הרוויים באקורדים משולשים מפורקים ( ראו המליסמה שבסיום ) ודיסוננסים מעטים ומבוקרים . עם זאת , גם כאן עדיין ניכרת השפעת סגנון המוזיקה הצרפתית מן המאה 14-ה ( הארס נובה ) בגיוון הריתמי הרב , במעברים בין משקל 3 / 4 למשקל 6 / 8 שאף מתנגשים זה בזה לעיתים ( תיבות , ( 4-3 בשפע הסינקופות ובהתנהלות הכלית המובהקת של הקול התחתון ( הקונטרה-טנור , ( שכנראה מיועד לנגינה . קנטוס פירמוס ) ברבים : קנטוס פירמי ( מנגינה קבועה , מעין שלד מלודי והרמוני המהווה תשתית ליצירה רבקולית חדשה . בימי הביניים צוטט הקנטוס פירמוס ממזמור גרגוריאני , אך במאה 15-ה הוא הושאל לעיתים קרובות דווקא ממקור חילוני , כמו שנסון .
|
|