|
|
صفحة: 41
בשדה האדריכלות הובילו פיליפו ברונלסקי ( Filippo Brunelleschi ) וליאון בטיסטה אלברטי ( Leon Battista Alberti ) את גיבוש הסגנון הרנסנסי . מקורות ההשראה שלהם היו שרידי המבנים של העת העתיקה וחיבורו של ויטרוביוס ( Vitruvius ) על האדריכלות שנכתב במאה הראשונה לספירה והתגלה בראשית המאה . 15-ה בחיבורים התיאורטיים ובמבנים שתכננו האדריכלים החשובים של הרנסנס ואשר שרדו ברומא עד היום ניכרת החזרה למאפיינים הקלאסיים העתיקים : גיאומטריות ופרופורציות קלאסיות , קווים נקיים , סימטריה ומיעוט עיטורים . האידיאל האדריכלי של הרנסנס תואר בציור " מראה העיר , "האידיאלית מעשה ידי צייר אלמוני משלהי המאה . 15-ה ציור זה הוא דוגמה בולטת לשתי הטכניקות שפיתחו ציירי הרנסנס בשאיפתם להגברת האפקט הריאליסטי של הציור : פרספקטיבה וטיפול ריאליסטי באור וצל . הפרספקטיבה מאפשרת הצגה אמינה של חלל תלת-ממדי על גבי ציור דו-ממדי . עקרונותיה בולטים בציור זה : כל הקווים המקבילים מתמזגים בנקודה אחת הממוקמת באופק , וגופים בגודל זהה מוצגים בהקטנה ביחס ישר למידת הריחוק שלהם מעין הצופה . הריאליזם בציור העיר האידיאלית מושג גם על ידי הצגה אמינה של אור טבעי , הנראה כמגיע ממקור אחד ומאיר את המשטחים השונים בציור בהתאם . ההתייחסות המיוחדת לפרט הטיפוסית להומניזם הרנסנסי הסתמנה באמנות גם בהתפתחות החשובה של ז'אנר הדיוקן בציור . אחת הדוגמאות הנודעות הממחישות התפתחות זו היא ציורו של ליאונרדו דה וינצ'י ( Leonardo da Vinci ) " המונה . "ליזה הנסיבות ליצירתו של ציור זה בתחילת המאה 16-ה לוטות בערפל ותלי תלים של פרשנויות נכתבו על משמעויותיו . ההשערה המקובלת היא כי מדובר בדיוקנה של אשת סוחר פלורנטיני , אך מכל מקום האינדיבידואליות של הדמות ניכרת במבע פניה הקורן בחצי חיוך . ליאונרדו דה וינצ'י , מונה ליזה , ( לה ג'קונדה ) , 1505-1503 מוזיאון הלובר , פריז פיירו דלה פרנצ'סקה מראה העיר האידיאלית , סוף המאה , 15-ה הגלריה הלאומית , אורבינו
|
|