|
|
صفحة: 35
דוגמה : 16 פרנצ'סקו לנדיני , " היא לעולם לא תדע רחמים" ma' pieta ) א , ( Non avr בלאטה . תווים והקלטה NAWM 30-ב המבנה המוזיקלי של הבלאטה האיטלקית מזכיר את זה של הוירליי הצרפתי , ומתאפיין בפזמון ( A ) הפותח וחותם את השיר כולו ( תיבות ( 29-1 ועוטף בית בודד בן שבע שורות המחולק לשלושה חלקים : שני החלקים הראשונים הם בני שתי שורות כל אחד ( שורות , 2-1 ושורות ( 4-3 ומולחנים לאותה המנגינה , ( b ) בעוד שורות 7-5 מולחנות למוזיקה של הפזמון . ( a ) הצורה המתקבלת היא . AbbaA האזינו לבלאטה בהטקסטים של הבלאטה דומים מאד לנושאי האהבה החצרונית של השירה הצרפתית , שבה הגבירה הנחשקת היא בלתי מושגת ומתנכרת לאהובה . ההשראה הצרפתית באה לידי ביטוי לא רק בנושאי השירה עצמה אלא גם במוזיקה : המרקם הוא מרקם פוליפוני של שיר וליווי , שבו הטקסט מופיע רק בקול העליון ואילו בשני הקולות התחתונים אין טקסט והם מנוגנים ומעניקים לקול המושר תמיכה הרמונית . מרקם זה מצביע על השפעתם של השירים הצרפתיים של משו , אך אופי המנגינה השירתי והמשתפך הוא לעומת זאת תכונה איטלקית עצמאית . עוד על קדנצות במאה 14-ה ראו במאפיין חשוב של המוזיקה של לנדיני הוא השימוש התכוף יחסית בטרצות ובסקסטות מקבילות במקום במרווחים זכים מקבילים , שאותם מצאנו אצל מאשו ואשר נעשים בהדרגה שכיחים פחות . יתכן מאד שהשימוש הרב בטרצות ובסקסטות מקבילות הוא שהביא את מעריציו של לנדיני לכתוב על המתיקות ( dolcezza ) האופינית למוזיקה שלו . מצלולים אלה יהיו שכיחים מאד גם במוזיקה של תחילת הרנסנס , אשר תידון בפרק הבא .
|
|