|
|
صفحة: 41
שונות להתמודדות : הבנה מתוך ההקשר , היעזרות במבנה המילה , היעזרות במילון , היעזרות בעמיתים . היעזרות במבנה המילה ( בשורש , במשפחת המילים , בחלק הדיבור ) היא בעצם היעזרות אינטואיטיבית בכל מה שאנו לומדים באופן מובנה וסדור במערכת הצורות . אוצר מילים – כל טקסט המובא בספר מטופל גם מצד אוצר המילים שבו . כלומר , שאלות שונות נשאלות על מילים שאותרו כמילים " . "קשות בררו בכיתה אם יש עוד מילים שאינן מובנות לתלמידים , וטפלו גם בהן . מאגר מילים – הציעו לתלמידים לבנות מאגר מילים שיהיה מילון פרטי מצטבר . המאגר יכול להיות ממוחשב או מרוכז במחברת התלמידים , ובו ייכתבו מילים , ביטויים , ניבים ופתגמים שילמדו בשיעור . כדאי להזכיר לתלמידים מפעם לפעם להוסיף למאגר את המילים שהכירו . מילים נרדפות – העברית של זמננו שאבה את אוצר המילים שלה מן המקורות הקדומים שלה : הן מלשון המקרא והן מלשון חז"ל והן מלשון ימי הביניים וההשכלה . דוגמות : המילים המקראיות עץ , ירח , אדמה , שגה הוחלפו בלשון חז"ל במקבילות אחרות – אילן , לבנה , קרקע , טעה . היום אלה וגם אלה נמצאות בלשוננו , והן משמשות מילים נרדפות . לפעמים הן משמשות במשלב שונה ( ירח / לבנה , שגה / טעה . ( ניבים – אף על פי שהניבים מאפיינים לשון ספרותית או פורמלית , יש גם ניבים חדשים בסלנג , והם נפוצים בלשון הדבורה ( הלך עליי , ירד מהפסים , חיכה לו בסיבוב . ( בין ניב לפתגם – בפעילות 6 ( עמ' ( 66 נזכר פתגם . ניבים ופתגמים הם צירופים כבולים וקפואים . ניתן להבחין ביניהם בשתי דרכים : א . משמעות – בניגוד לניב , הפתגם נושא מוסר השכל , לקח , חכמה . ב . מבנה – על פי רוב פתגם הוא משפט , ואילו ניב מתפקד כחלק תחבירי בתוך משפט . משלבים – צורת הדיבור שלנו בשיחה יום-יומית עם חברים , בני משפחה או שכנים שונה מצורת הדיבור בנאום חגיגי , למשל לכבוד בר מצווה . אנו משנים את צורת הדיבור בהתאם לנסיבות כמעט בטבעיות . הבדלים אלה בין צורות הביטוי קיימים גם בכתיבה . כתיבת מכתב או פתק לחבר שונה מכתיבת מכתב למורה , למנהל או למערכת עיתון . ההבדלים מתבטאים במשלב הלשוני . הלשון שבה משתמשים , תלויה בנסיבות התקשורתיות : אם מדברים או כותבים , היכן עושים זאת , ומהו המעמד שבו עושים זאת . הלשון תלויה גם ביחסים שבין המוען והנמען – מי הכותב , מי מקבל את החומר הכתוב ( המבחן , החיבור , המכתב , ( אם מדובר בחברים או בכתיבה לגוף רשמי . הבחירה בלשון תלויה גם במטרת הכתיבה ובתוכן .
|
|