|
|
صفحة: 27
יוכלו להשתמש ברפרטואר המתאים בנסיבות המתאימות . יחסי מוען ונמען – יחסי המוען והנמען הם חלק מנסיבות השיח , הם חלק מההקשר החברתי שבו מתקיים השיח . המוען והנמען יכולים להיות שווים בשיח מבחינת ההקשר החברתי – חברים , זוג הורים , אחים , תלמידים , מורים , מפקדים , עובדים באותה דרגה . כאשר המוען והנמען אינם שווים , כלומר הסמכות של אחד הדוברים גבוהה יותר , משתנים היחסים ומשתנים הכללים . דוגמה : מראיין , מרואיין ; מורה , תלמיד , הורה ; ילד , מפקד , חיילת ; רופאה , חולה ; מעביד , עובד . ביחסים אלה אין שוויון , סמכות אחת גבוהה יותר . כאשר למישהו סמכות גבוהה יותר היחסים אינם שווים , ובמקרים רבים יחסים אלה הם פורמליים-רשמיים בעל הסמכות הגבוהה יותר הוא זה שיוביל את השיחה , ישאל ויקבע מי מדבר ומתי ( קביעת התורות . ( הכללים גם משפיעים על לשון הדיבור : למשל , בשיח פורמלי-רשמי שימוש בסלנג אינו מתאים . השאיפה היא שהשיחה בכיתה תהיה קרובה לשיחה פורמלית-רשמית , שיח דבור מתוכנן . המורים מובילים את השיחה ומחלקים את התורות . המשלב של השיחה בכיתה אינו פורמלי-רשמי , אך אינו אמור לכלול סלנג . אצל המורים השיח הוא מתוכנן – בין אם הכינו את השיעור ובין לאו , כי ההרגל יוצר את התכנון . בדרך כלל , אצל התלמידים השיח הוא ספונטני , ויש לשאוף להקנות לשיח מאפיינים של שיחה פורמלית . פעולות הדיבור – בתהליך התקשורת הכתוב או הדבור מעבירים מידע ( למשל בטקסט מידע , ( מביעים דעות ( למשל בטקסט שכנוע , ( מביעים רגשות ( למשל בשיר , ( ומבצעים פעולות , כגון : בקשה , תלונה , התנצלות ( למשל , בטקסט מפעיל , במכתב התנצלות . ( רק לעתים , תכלית פעולת התקשורת היא יצירת התקשורת עצמה – באמצעות בדיחה , סיפור , חוויה . דוגמה , השאלה " מה שלומך , " ? או הברכה " שלום " ! היא פתיחה של ערוץ תקשורת או שמירה על קיום תקשורת ( בלי העברת מידע , דעה וכדומה . ( למבעים השונים בשיח יש תפקיד : הבטחה , איום , בקשה , סירוב , הצעה , התנצלות , קביעה , הבעת רגש , מסירת מידע . 'וכו פעולות אלה נקראות פעולות הדיבור . מבע אחד ( יחידת דיבור בעלת משמעות ) יכול להיות מורכב מכמה פעולות דיבור . דוגמה : " ראיתי שעישנת . מתי כבר תפסיקי " ? מבע זה מורכב מקביעה ראיתי" ) ( "שעישנת ושאלה מתי" ) כבר תפסיקי . ( " ? השאלה מבצעת פעולת דיבור עקיפה שיש בה בקשה ( הפסיקי בהקדם . ( תפקיד בהתאם לנסיבות – תפקיד המבע ופרשנותו נקבעים בהתאם לנסיבות השיח . לאותו מבע ניתן לקבוע תפקידים שונים בהקשרים חברתיים שונים . הקשר בין המוען לנמען ישפיע על פעולת הדיבור שנייחס לאמירה , ואף יקבע את פרשנותה . למשל , אמירות בעתיד יכולות להתפרש כאיום או כהבטחה . האמירה : " אתה תצא מכאן בקרוב" – איום או הבטחה ? הפרשנות תלויה בקשר בין המוען לנמען . אם היציאה רצויה לנמען – זוהי הבטחה , אם אינה דבר רצוי
|
|