|
|
صفحة: 292
של התלמידים , עוסקים בתי הספר בארץ בחשיפת התלמידים לערכי מורשת , בחינוך להעמקת הקשר עם שבילי הארץ , בחינוך למעורבות ולהתנדבות בקהילה ועוד . כך , למשל , מעודדים בתי הספר את ההתנדבות לפעילות בתנועת הנוער , ומארגנים פעילויות התנדבות של תלמידים המסייעים הן למוסדות ) שירותי מגן דוד אדום , שירותי כיבוי אש ועוד ( והן לפרטים ) קשישים , ילדים כבדי שמיעה ( הזקוקים לסיוע ולתמיכה . לאור האמור כאן , יש לברך על היוזמה החדשה של משרד החינוך לבניית מדדי הערכה של בתי ספר תיכוניים ולדירוגם . בין המדדים המוזכרים ניתן למצוא בצד מדד ההישגים גם מדדים הבודקים נושאים חשובים כמו : אחוז התלמידים שלא סיימו את התיכון שבו החלו ללמוד - מדד זה בודק איך מתמודד בית הספר עם תלמידים המתקשים בלימודים . מדד זה בודק את העיקרון של שוויון ההזדמנויות . הוגנות בציונים ובבחינות - מדד זה בודק אם התלמידים נהגו בהגינות ) לא העתיקו ( בבחינות ובביצוע מטלות לימודיות שונות . במקביל תיבדק גם מערכת הציונים שניתנו על ידי המורים , כדי להבטיח שמורים לא הקלו או לא החמירו מדי בהערכת תלמידיהם . מידת הפעילות ההתנדבותית של התלמידים בקהילה . אחוז בוגרי בית הספר המתגייסים לצה"ל , ובתוך כך גם אחוז המתגייסים ליחידות קרביות . רשימה מוצעת זו של מדדי הערכה מגלה שני דברים מעניינים : א . המדדים בודקים את ביצועי בית הספר הן בתחום הלימודי והן בתחום החינוך הערכי , ומדרגים אותו תוך שקלול של השניים . ב . מערכת החינוך אינה מסתפקת עוד רק בבוגרים בעלי הישגים לימודיים גבוהים . המערכת רואה חשיבות בהענקת שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים , ורואה בבית הספר מוסד ערכי המעצב את הדור הבא . מישהו חשב שהחינוך מת ? אמרו לו שיש לכם חדשות בשבילו . איש לא יוכל לומר עוד : בית ספר הוא רק בית חרושת לציונים . אליאנס
|
|