|
|
صفحة: 239
שמות תואר הבנויים משורש ומתבנית מבנה שם התואר דומה ביסודו למבנה שם העצם . גם כאן מבחינים בשתי קבוצות עיקריות : שורש ותבנית ( משקל , ( בסיס וצורן סופי . צורת היסוד של שמות התואר היא תמיד צורת יחיד זכר בלי כל תוספת . למשל , אירוע חריג — צורת היסוד היא חריג , בגדים פשוטים — פשוט , צלחות שבירות — שביר . משקלים נפוצים של שמות תואר : קטיל — שביר , גמיש , נזיל , אכיל קטל — הצבעים : צהב , כחל , אדם וכדומה . שמות תואר אחרים : עגל , ארך . צורות הבינוני של בנייני הפועל השונים משמשות לעתים כשמות תואר : קוטל ( הבינוני של פעל ) — לוהט , צונן נקטל ( הבינוני של נפעל ) — נרגש , נסער מקטל ( הבינוני של פעל ) — מחדד , מנגד , מסדר קטול ( בינוני פעול של פעל ) — ח ff וף , סגור , חשוב פחות או יותר עוד סימן היכר לשם התואר הוא האפשרות להוסיף את המילים : יותר , פחות , ביותר , הכי . ואכן , אחת הדרכים הקלות לבדוק האם שם מסוים הוא שם עצם או שם תואר , היא לנסות להוסיף לו את המילים האלה . אם אפשר להוסיף אותן — זהו שם תואר . למשל , יוסי הוא השובב ביותר בכיתה , או : יוסי הכי שובב בכיתה . במשפטים אלה המילה שובב היא שם תואר , כי אפשר להוסיף לה את המילים ביותר , הכי . לשמות עצם לא נכון להוסיף מילים אלה . למשל , לא נכון לומר : * יוסי התלמיד ביותר בכיתה , או * יוסי הכי תלמיד בכיתה . לא כך הדבר בשמות עצם . מינם הדקדוקי של רוב שמות העצם ( חוץ מאלה המציינים בעלי-חיים או בני אדם ) הוא זכר או נקבה , ואי אפשר לשנות זאת . למשל , המין הדקדוקי של ff לחן הוא זכר , אבל אין ff * לחנת — נקבה . כאמור , שם התואר הוא מילה המתארת שם עצם כלשהו . אם כן , שמות התואר מתקשרים תמיד לשמות עצם , והם מותאמים להם תמיד הן במין הדקדוקי , הן במספר הן ביידוע . כלומר , התואר משתנה בהתאם לשם העצם שהוא מצטרף אליו . דוגמות : ילד שובב , ילדה שובבה — התאמה במין ילדים שובבים , ילדות שובבות — התאמה במספר הילד השובב , הילדות השובבות — התאמה ביידוע
|
|