|
|
صفحة: 284
הפסים האגדה הציונית מספרת כי שעה שנתכנסו כולם באחת מישיבות ההכנה לקונגרס היו כל המנהיגים עטופים בטליתות . אחד מהם קם ואמר : "הרי יש לנו כבר דגל - זוהי הטלית שבה מתעטף היהודי בשעת תפילתו " ! ואכן , על טלית התפילה מופיעים פסים ( אמנם לא תמיד בצבע תכלת . ( תפקידם הסמלי של פסי התכלת שבטלית בא להזכיר ליהודי המתפלל את מצוות התורה . ומדוע דווקא פסים בצבע תכלת : גם על כך ישנם פירושים ואגדות במסורת היהודית . אחד מהם אומר , שצבע התכלת דומה לצבע הים וצבע הים דומה לצבע השמים וצבע השמים דומה לכיסא הכבוד השמיימי עליו יושב א–לוהים . כשיחשוב המתפלל היהודי על ההשוואות האלה ייזכר במצוות התורה ויקיים אותן . ומהו הצבע הלבן ? מאז ומתמיד נחשב הצבע הלבן לצבע המסמל טוהר . הכוהנים שהיו בבית–המקדש לבשו לבן בימי חג ומועד . וכך , המגן–דוד מסמל בדגל הציוני את אחדות עם ישראל , ופסי התכלת והרקע הלבן מסמלים את מצוות התורה ואת חיי הטוהר , שהם שאיפתו הרוחנית של עם ישראל . הדגל הציוני היה בשימוש בארץ–ישראל עוד לפני קום המדינה . עם הקמת המדינה בשנת 1948 התעוררה השאלה האם כדאי שדגל המדינה החדשה יהיה אותו הדגל של היהדות הציונית בכל העולם , או שמא כדאי לעצב למדינה דגל חדש המיועד לה בלבד . שבעה כוכבי זהב כמה נסיונות לעיצוב הדגל נעשו כבר לפני קום המדינה . הראשון שעיצב דגל למדינתהיהודים היה האיש שאמר את האמרה המפורסמת "אם תרצו אין זו . "אגדה אני מקווה כי ניחשתם נכון , הכוונה - לתיאודור הרצל . הדגל שהציע הרצל היה דגל לבן שעליו מופיעים שבעה כוכבי זהב . גם הרצל בחר ברקע לבן בשל העובדה שהוא מסמל טוהר . בשבעת כוכבי הזהב רצה הרצל לסמל את שבע שעות העבודה היומיות שיעבוד הפועל העברי בארץ–ישראל ! עם הקמת המדינה חשבו על דגל חדש . הצעות נוספות לדגל התבססו אף הן על הדגל הציוני - אך גם הן לא נתקבלו . אחרי דיונים ארוכים ומייגעים ופקפוקים רבים , החליטה ממשלת ישראל לא ליצור דגל חדש למדינה , כרזה של ההסתדרות הציונית
|
|