|
|
صفحة: 217
לפני המצאתו של גוטנברג נהגו לגלף בלוח עץ אותיות צמודות זו לזו , למרוח עליהן צבע ולהדק אליהן נייר . כל לוח התאים להדפסת עמוד אחד בלבד , בכמה עותקים . גוטנברג בנה מתקן ליציקת אותיות מעופרת מותכת . בעזרתו 20 יצק כמות גדולה של אותיות הא"ב הלטיני בגובה אחיד . האותיות היו ניידות , והונחו בתיבת אחסון המחולקת לתאים - תא לכל אות . את האותיות הללו היה אפשר לצרף למילים ולמשפטים , ולסדר בתבנית - בשורות , בטורים ובעמודים . בשלב זה נזקק גוטנברג לדיו מתאים להדפסה . הדיו ששימש לכתיבה ולהעתקה ביד לא התאים לאותיות המתכת של הדפוס . בעזרת צבעי שמן של ציירים 25 הכין גוטנברג דיו מתאים . הוא משח בו את אותיות הדפוס , הכניס את לוחות האותיות למכבש דפוס והידק עליהם את גיליון נייר . כדי להדפיס כמה עותקים , חזר על פעולת ההידוק על גבי דפים נקיים . כשסיים להדפיס גיליון , פירק את האותיות , החזיר אותן לתיבת התאים והשתמש בהן שוב ושוב לסידור ולהדפסה של גיליונות נוספים . 30 המצאתו של גוטנברג הופצה במהירות . כחמישים שנה לאחר הדפסת כתבי הקודש בבית הדפוס של גוטנברג , כבר היו בתי דפוס 260–ב ערים באירופה . הספרים המודפסים במספר עותקים הרב ביותר היו כתבי הקודש וספרים בודדים מתוכם , בעיקר ספר תהילים . הדפוס - כלי להפצת דעות הממסד ומתנגדיו 35 המצאת הדפוס באירופה נחשבת למהפכה . הדפוס שימש כלי ביטוי לכול : המלכים פרסמו באמצעותו חוקים וצווים , וגם הדפיסו בולים ועליהם הדיוקן שלהם . גם מתנגדי השלטון יכלו להדפיס ולהפיץ את דעותיהם נגד השליטים או הכנסייה . לעתים מנעה הכנסייה הפצת דעות שנחשבו מסוכנות בעיניה באמצעות החרמת ספרים או שרפתם . 40 מעמדו של הדפוס בתרבויות אחרות - בעולם המוסלמי ובסין - היה שונה : בעולם המוסלמי נאסר על הדפסת ספרים בערבית , ובסין לא התפתחה תעשיית דפוס בשל העדר כתב אלפביתי . השפות הלאומיות מתגבשות רוב כתבי היד שהועתקו עד המצאת הדפוס נכתבו בלטינית , שהייתה גם שפת 45 הלימוד בכל האוניברסיטאות ושפת הפולחן בכנסיות . עם המצאת הדפוס החלו להדפיס ספרים בלשונות המדוברות בארצות אירופה : אנגלית , צרפתית , איטלקית , ספרדית , גרמנית ועוד . בשפות האלה הודפסו כתבי קודש , ספרות יפה וספרי מדע , ולפיכך גם אנשים שלא ידעו לטינית יכלו לקרוא את כתבי הקודש בלשונותיהם ולרכוש ידע בתחומים רבים . ככל שגדל מספר הספרים המודפסים בלשונות 50 האירופיות , התרחב קהל הקוראים בהן והלשונות הללו התעשרו . בעוד שקודם לכן היו אלה רק לשונות מדוברות , הן נעשו שפות הלימוד , המחקר והספרות . ‹
|
|