|
|
صفحة: 82
השמות שהיו / מרדכי נאור פס' 1 1 בימינו , כאשר נולדים במזל טוב ילד או ילדה , מעניקים להם הוריהם שמות קצרים ומקובלים , כגון : רן ורז , גל וסיגל , טל ומיטל , קרן וארז , או מירי ושירי . פעם זה היה אחרת : את השמות לבנים ולבנות שזה עתה נולדו היו ההורים נוטלים , בדרך–כלל , מן התנ"ך או מהמסורת היהודית , 5 ולרוב הנציחו בעזרתם את שמותיהם של הסבים והסבתות . כך עברו מדור לדור שמות כמו אברהם , יעקב , שרה , משה , אליהו , לאה ומרדכי ; שלא לדבר על שמות ארוכים , כגון שאלתיאל , ירחמיאל , בת–שבע או שלומציון . פס' 2 כשהתחילה לפני מאה שנה ההתיישבות היהודית המחודשת בארץ , ביקשו החלוצים והחלוצות לשנות את אורחות–חייהם , ובתוך כך מיהרו 10 לשנות גם את שמות ילדיהם . רבים לא הנציחו עוד את שמות סבא וסבתא , ואם הסתמכו על התנ"ך , לקחו ממנו שמות של גיבורים ואנשים רבי–פעלים : אהוד , גדעון , זרובבל , אמנון , תמר ויעל . אבל הם לא הסתפקו בכך . שאיפתם הייתה ליצור לא רק דור חדש של ילדים , אלא גם דור חדש של שמות . פס' 15 3 ניקח , לדוגמה , את אריה ליב הורביץ , מחנך וסופר מאנשי העלייה הראשונה . שמותיו היו " , "גלותיים וכשנולדו ילדיו , מיהר להעניק להם שמות מקוריים ומצלצלים . נכון , שתיים מבנותיו נקראו עדיין שרה וציפורה ( אולי על שם הסבתות , (? אך כשנולד הבן הבכור , פתח האב המאושר את התנ"ך , דפדף בספר דברי הימים א' ומצא בפרק כ"ה רשימה 20 מפוארת של שמות יוצאים–מן–הכלל : בוקיהו , מתניהו , עוזיאל , שבואל , ירימות , אליאתה , ישבקשה , מחזיאות ורוממתי–עזר . מכל הרשימה הארוכה הזאת העדיף את השם האחרון , וכך צעד בדרכי ארץ–ישראל נער בשם רוממתי–עזר ( לסיפור הזה יש המשך עצוב : יומיים לאחר שנולד לרוממתי–עזר הורביץ בנו הבכור , נפטר האב באופן פתאומי , והבן 25 קיבל אף הוא את השם רוממתי–עזר . ( פס' 4 אך הורביץ האב לא הסתפק בשם רוממתי–עזר בלבד . בן אחר שלו נקרא שאר–ישוב , בת בשם לביאה , ובת נוספת קיבלה את השם המקורי עברית–חיה . שם זה בא לסמל כי העברית אינה שפה מתה ( כפי שטענו רבים בימים ההם ) אלא שפה חיה , שעתידה לפניה . בדרך דומה הלכו 30 יהודה ליב מטמון–כהן ואשתו פניה , שייסדו את גימנסיה " הרצליה" ביפו בשנת תרס"ו ( סוף . ( 1905 לאחת מבנותיהם קראו עבריתיה , ולשנייה טבענה , כדי לסמל את השאיפה לחיים בחיק הטבע . ‹
|
|