|
|
صفحة: 71
למרות הפתיחות והגלובליזציה , עדיין רבה מעורבותה של המדינה בענף התיירות , ובמיוחד בבניית התשתיות . יזמים הרוצים לפתח אתר תיירות או תשתית לתיירות , יכולים לקבל מעמד של “ מפעל מאושר" ( כמו בתעשייה ) ולזכות בתמיכה ממשלתית . התיירות הנכנסת ומאפייניה התיירות הנכנסת היא אחד המרכיבים החשובים בכלכלת המדינה , ותרומתה ליצוא הישראלי ולהכנסות במטבע חוץ היא רבה . בשנת , 2004 לדוגמה , היו ההכנסות של המדינה מענף זה כ 8 % מהיצוא הישראלי באותה שנה . כאמור , מספר התיירים הנכנסים לישראל נמצא בעלייה מאז קום המדינה , אך ענף התיירות סובל מתנודות ( עליות וירידות ) גדולות . תנודות גדולות במיוחד נגרמות בגלל המצב הביטחוני והפוליטי בארץ : בעיתות שלום ורגיעה יש עלייה חדה במספר התיירים המגיעים למדינה ; ואילו לאחר אירועים ביטחוניים קשים כמו מלחמה או פיגועים , מורגשת ירידה חדה במספר התיירים . לדוגמה , משנת 2000 החלה ירידה חדה בתיירות הנכנסת , אך בשנת 2004 חלה רגיעה יחסית , ומספר התיירים המגיעים לישראל עלה שוב . בארץ קיים מיגוון רחב של גורמי משיכה לתיירות הנכנסת , והמטרות שלשמן באים התיירים לארץ הן רבות ומגוונות , לדוגמה : עלייה לרגל ( צלינות , ( חופשה ונופש , תיור וטיול , תיירות יהודית וביקור קרובים . התיירות היוצאת ומאפייניה התיירות היוצאת קיבלה תאוצה בראשית שנות ה . 90 תהליכים הקשורים לגלובליזציה , כמו ביטול הצורך באשרות כניסה למדינות מסוימות והקלות בהעברת כספים , עודדו את תנועת היוצאים מהארץ בשנים אלה . תהליכי הגלובליזציה גם עודדו נסיעות תכופות של אנשי עסקים ישראלים רבים , אשר בשהותם בחו"ל הם בעצם תיירים במקומות שהגיעו אליהם . ויש עוד שני גורמים שהביאו להתרחבות התופעה : מדינות שהיו סגורות לתיירות ישראלית ( מרוקו , למשל ) פתחו לפניה את גבולותיהן , ומחירי הטיסות ליעדים רבים בעולם הוזלו . המטרות של הישראלים היוצאים לחו"ל מגוונות : נופש , הרפתקאות , ספורט , טיולי שורשים , ביקור בקברי צדיקים ועוד . התיירות היוצאת אינה מכניסה למדינה מטבע חוץ . להיפך , היא גורמת לישראלים להוציא מטבע חוץ בחו"ל . ובכל זאת , לתיירות היוצאת יש השפעה רבה על הפעילות הכלכלית המתרחשת בענף : היא מפעילה נותני שירותים שונים כמו סוכני נסיעות , חברות תעופה ועוד . מתוך : צביה פיין , מאירה שגב , רחלי לביא , ישראל - האדם והמרחב , , 2007 עמ' , 90-89 מטח
|
|