|
|
صفحة: 99
הע “ לי הוא החלק הנקבי בפרח . הוא בנוי משלושה חלקים : שחלה , עמוד עלי וצלקת . תאי הרבייה הנקביים של הצמחים ( תאי הביצה ) נוצרים בתוך ביציות , שנמצאות בשחלה . שם תאי הביצה מוגנים עד למפגש עם תאי הרבייה הזכריים . עמוד העלי מקשר בין השחלה , החבויה בבסיס הפרח , לבין הצלקת שבראשו . כאשר הפרח מוכן להפריה הצלקת מפרישה נוזל דביק , וגרגרי אבקה שמגיעים אל הפרח נדבקים אליו . שימו לב : בתוך כל ביצית של הצמח יש תא ביצה ותאים נוספים . אם כך , לתאי הרבייה הנקביים ( תאי הביצה ) של הצמח יש הגנה כפולה : הם מוגנים בתוך הביציות , והביציות מוגנות בתוך שחלת הפרח . פרחים חד–זוויגיים ודו–זוויגיים בצמחים ממינים רבים הפרחים כוללים גם עלי וגם אבקנים . אלה הם פרחים דו–זוויגיים . דוגמאות לצמחים כאלה : ורד , כלנית , נורית , שקד , תפוז וחיטה . אך יש צמחים שהם בעלי פרחים חד–זוויגיים , כלומר : כל הפרחים שלהם הם או פרחי זכר ( שיש בהם אבקנים , אך אין בהם עלי ) או פרחי נקבה ( שיש בהם עלי , אך אין בהם אבקנים , ( דוגמאות : תמר , אלון , אלה וקיקיון . צמח שיש עליו פרחי זכר ופרחי נקבה המתפתחים זה לצד זה , הוא צמח חד–ביתי , כלומר : הזכר והנקבה נמצאים באותו . "הבית" לעומת זאת , צמח , שכל פרחיו הם חד–זוויגיים ומאותו הזוויג ( כל הפרחים שלו הם רק פרחי זכר או רק פרחי נקבה ) נקרא צמח דו–ביתי , כלומר : הזכר נמצא ב"בית" אחד , והנקבה ב"בית" אחר . קיקיון הוא צמח חד–ביתי : על אותו הגבעול יש בנפרד פרחי נקבה ופרחי זכר . תמר הוא צמח דו–ביתי : כל עץ תמר מייצר פרחי זכר ( בתמונה ) או פרחי נקבה . פרג הוא צמח שכל פרחיו הם דו–זוויגיים .
|
|