صفحة: 227

א . נסל להסביר את דברי פרנקל . מד 1 ע , לטענתו , גס חיים קצרים הם בעלי ערך ? ב . מה ד עתכם על טענת ! כי אס "אין משמעות לחיים" הרי אין טעם בהארכת חיים אפילו לטווח ארוך ! ג . אילו השלכות עשויות להיות לדברי פרנקל על התמודדות אסיר על חייו במחנה השמדה ! תוכלו להתייחס בתשובתכם לדבריו של פרנקל , המספר על התמודדות עם אובדן התקווה במחנה ההשמדה , המובאים להלן אסיר שאבדה אמונתו בעתיד — גורלו נרותם . משאבדה אמונתו כעתיד , בסלה גם אחיזתו הרוחנית ; הוא נידרדר וסופו ניוון הגוף והנפש . זה קרה בדרך כלל לפתע , בצורת משבר שסימניו נהירים לאסיר המנוסה . כולנו התייראנו מפני רגע זה — לא בגלל מה שהיה צפוי לעצמנו , שכן דבר זה רוח חסר נועם , אלא בגלל חברינו . בדרך כלל התחיל הדבר בסירובו של האסיר , בבוקר לא עבות , להתלבש ולהתרחץ ולצאת אל מגרש המסדרים . הוא לא נענה לשום הפצרות , מהלומות ואיומים . הוא הוסיף לשכב על מיסתו , כלי לנוע כמע . 0 במקרה שמשבר זה נגרם מחמת מחלה , סירב האסיר , להילקח אל אגף החולים או לעשות מעשה כלשהו להקלת מצבו . הוא , פשוט , נכנע . הוא נשאר במקומו , שוכב בתוך צואתו , ושוב לא היה איכפת לו ( ... ) כל ניסיון להשיב לאסיר המחנה את כוחו הפנימי צריך היה להציב לפניו איזו מסרה לעתיד . דברי ניציה ( ני 0 שה ) — מי שיש לו איזה "למה" שלמענו יחיה , יוכל לשאת כמעס כל " איך" — עשויים לשמש ססמה מנחה לכל פסיכותירפאוס ופסיכוהיגיינ לגבי האסירים . כל אימת שנזדמנה שעת כושר , מן ההכרח היה לתת איזה "למה" — מסרה — לחייהם כדי לחזקם לעמוד ב"איך" הנורא של הווייתם . אוי לו למי ששוב לא ראה פשר בחייו , לא מסרה , לא תכלית , ומשום כך שוב לא ראה סעם להוסיף ולחיות . גורלו נחרץ מהרה . התשובה הטיפוסית , שבה היה אדם כזה דוחה מלפניו כל נימוק שבא לעודד את רוחו , הייתה אך זו : "אין לי עוד תקווה בחיים . " מה אפשר לענות על כך ? ליקטלר פרנקל , האדם מחפש משמעות , הוצאת דביר , , 1981 עמי . 98-95

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار