|
|
صفحة: 38
עמדת הרדב " ז : הרז ב"ז ( הרב דוד בן זמרה ) ( מאה , 16 מצרים *( מתבסס על הכלל : "ספק שלו — עדיף מוודאי של — "nnn כלומר , האדם צריך להעדיף את עצמו על אף מצבו ה"ספק מסוכן" = ) ספק אם המחלה מסכנת את חייו ) על פני חברו שהוא במצב "ודאי מסוכן" = ) המחלה מסכנת את חייו בוודאות . ( לענייננו משתמע מדברי הרדב"ז , שלא רק שחולה אינו חייב לתת את התרופה שלו לחברו החולה ממנו , אלא שאם יתן אותה , הוא ינהג בקלות ראש בערך חייו שלו . הרדב"ז פוסק בעצם על פי העיקרון "חייך קודמים לחיי חברך . " עמדת ה "פרי מגדים : " לעומת רדב"ז , פוסק מאוחר יותר , הרב יוסף בר מאיר תאומים ( מאה , 18 פרנקפור , ( 0 בחיבורו "פרי מגדים / ' מתבסס על כלל אחר : "ודאי דוחה את הספק . " על פי כלל זה הוא קובע , שמבין שני חולים , אחד "ספק מסוכן" ואחר "ודאי מסוכן , " יש להעדיף את זה שהוא "ודאי מסוכן . " ש אלות . 1 נסחו כלשתכם את הכללים ? . א . " ספק שלו עדיף מוודאי של חברו . " ב . "ודאי דוחה את הספק . " הביאו דוגמה ( לאו דווקא מתחום האתיקה הרפואית ) לכל כלל . . 2 א . מה תהי ה לדעתכם עמדת הרדב"ז בשאלה ? . כיצד צריך לנהוג אדם הממתין להשתלת כליה , אם אחריו נמצא בתור אדם שסכנה מיידי ת נשקפת לחייו ! נמקו . ב . כיצד יש לנהוג על פי עמדת ה"פרי מגדים" במקרה זה ? מדוע ? . 3 נסו להתאים בין עמדותיהם של השניים . כיצד ניתן לקבל את שני הכללים שהציעו , גם יחד ? על דמות ! של הרדב"ז לעל תשלנתל בנושא — ר אל בהרחבה להלן בפרק הי , עמי 146 לאי 7 >
|
|