صفحة: 15

שואלים : למה בחרה היוצרת להמציא מילה חדשה ? מה היא רצתה להשיג ? ( חריזה למילה ' מהבהבת' ) מסבירים שיוצרים לוקחים לעצמם לפעמים חירות להמציא מילים . כדי להמחיש - מקרינים על הלוח או מדפיסים על דפים את השיר " ברגז " של לאה גולדברג ואת השיר " אל הציפור " של ח " נ ביאליק . קוראים בפניהם את השירים ומבקשים מהם למצוא את ההמצאות של המילים . ( בשיר של לאה גולדברג " ברגז : " " אבל תרצה הקטנה עונה חמורתיים בלי אוזניים " . בשירו של ביאליק " אל הציפור : " " שלום רב שובך ציפורה נחמדת ( . " פעילות סיכום : קריאה קולית של השיר במליאה משוחחים על ההיבטים השונים של קריאה קולית ותשומת הלב הנדרשת לכל אחד מהם , כדי להגיע אל קריאה קולית במיטבה : - קריאה מדויקת של המילים - התייחסות לסימני הפיסוק - קריאה קולחת בקצב המתאים לתוכן ולנמענים - הקפדה על הנגנה ועל עוצמת הקול ( בהתאמה לטקסט ) הצעה דידקטית : חשוב לשוחח עם התלמידים ולהנחות אותם לקריאה הפרשנית השונה של חלקי השיר השונים תוך הדגמה . למשל , אין קוראים את הבתים שבהם היא מפרטת מה היא לא מצאה . בזוגות מתאמנים לקראת קריאה קולית מוטעמת של השיר בפני הכיתה . במליאה תלמידים קוראים את השיר בקול ( או מדקלמים בעל פה בפני הכיתה . ( חוזרים אל הדברים שאמרו התלמידים אחרי המפגש הראשון עם השיר . שואלים : האם עכשיו אתם יכולים / רוצים להוסיף , לשנות את מה שאמרתם קודם , האם אתם מבינים אחרת את השיר , מרגישים אחרת ? יוצאים עם הילדים החוצה , מסתכלים בטבע ומבקשים מהם להיות " משוררים לרגע " ולחוות חוויה דומה לזו שמתארת המשוררת , לראות את העולם הרגיל בעיניים אחרות . התוצאה יכולה להיות שורה או כמה שורות בעל פה או בכתב .

ישראל. משרד החינוך


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار