|
|
صفحة: 304
יצירת תהליכים המבקרים את פעילותן של החברות הרב-לאומיות במדינות הפחות-מפותחות היא אחת הדוגמאות לפעולות הנעשות לקידום הצדק החברתי-סביבתי . ברבות מן המדינות , למשל במדינות אפריקה , נחקקה חקיקה בשיתוף ארגונים בין-לאומיים ( בהם הבנק העולמי . ( החוקים קובעים את כללי המיסוי והתמלוגים שהחברות צריכות לשלם תמורת המחצבים שהן כורות , וכן את מחויבותן של החברות להגן על הסביבה במהלך תהליך הכרייה , ולהעסיק את העובדים בתנאים הוגנים . לדוגמה , החברות נדרשות לפתח באזורי הכרייה תשתיות לרווחת העובדים - דרכים , קווי חשמל , מים ותקשורת ואף בתי מגורים , בתי ספר ומרפאות . וכך , כיום פרוייקט כרייה גדול במדינה תת-מפותחת הוא ברבים מן המקרים זרז יעיל לפיתוח כלכלי . אך למרות כל זאת , עדיין נפוצות במקומות רבים בעולם תופעות של ניצול העובדים והסביבה . התופעות השליליות האלה אופייניות בעיקר לכמה מן המדינות התת-מפותחות , שמשטרן אינו דמוקרטי ( דוגמת מדינות רבות באפריקה ובמרכז אסיה , ( ואשר בהן כספי התמלוגים מהמכרות מגיעים לכיסם הפרטי של השליטים או של מקורביהם במקום לקופת המדינה . עוד מבט : NIMBY - Not In My Back Yard תהליכי הפיתוח המתרחשים על פני כדור הארץ מייצרים מפגעים סביבתיים רבים , שחלקם קשורים לניצול משאביו . שאיפתם הטבעית של כל התושבים היא שמפגעים אלה לא ימוקמו סמוך לאזור מגוריהם , והיא באה לידי ביטוי בהתפתחות המושג " נימבי" - ( NIMBY ) ראשי תיבות של המילים : , Not In My Back Yard כלומר , " לא בחצר האחורית שלי . " ( האקדמיה ללשון העברית תרגמה את ראשי התיבות לעברית : נמב"י - נגד מיקום בחצרי ) ואולם , בעוד שאוכלוסיות עשירות וחזקות מצליחות לממש שאיפה זאת ובאזורי המגורים שלהם יש מעט מפגעים סביבתיים , אוכלוסיות חלשות רבות נאלצות לחיות עם מטרדי זיהום אוויר , רעש , פסולת וכדומה . אי-צדק חברתי-סביבתי נוצר בגלל ההבדלים ביכולת של קבוצות האוכלוסייה השונות להגן על סביבת המגורים שלהן מפני מפגעים סביבתיים ומפני פגיעה באיכות חייהן . לאוכלוסיות המבוססות יש משאבים כלכליים המאפשרים להן לשכור שירותי ייעוץ מקצועיים ושירותים משפטיים יעילים , ולהיאבק בהחלטות תכנוניות לא רצויות . לאוכלוסיות אלה גם יש מודעות לנושאים סביבתיים ותכנוניים , ולעתים קרובות יש להן כוח פוליטי וגישה למוקדי קבלת ההחלטות . יתרה מזאת : לאוכלוסיות החזקות יש מלכתחילה אמצעים כלכליים המאפשרים להן לרכוש דירות באזורים יוקרתיים , שבדרך כלל אין בהם מפגעים סביבתיים . גורם נוסף להיווצרותו של אי-צדק מרחבי-סביבתי הוא היחס המפלה שלעתים קרובות הרשויות מנהיגות כלפי קבוצות אוכלוסייה חלשות . לעתים האפליה אינה מכוונת , אך במקרים רבים מקבלי ההחלטות מודעים ליכולותיהן הנמוכות של האוכלוסיות החלשות להיאבק נגד שימושי קרקע לא רצויים , והם מנצלים מצב זה . הכביש הנכנס לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב עובר סמוך לבתי מגורים רבים . מאות האוטובוסים החולפים בכביש זה מדי יום מייצרים מפגעי רעש וזיהום חמורים , הפוגעים באיכות החיים של תושבי המקום . נשאלת השאלה - האם מפגע שכזה היה מוקם באזורים אמידים יותר של העיר ?
|
|