|
|
صفحة: 303
אי-צדק בחשיפה לזיהומים השימוש במשאבי הטבע מייצר במקרים רבים זיהומים סביבתיים ופוגע בסביבה הטבעית . לכאורה , בעולם ששורר בו צדק , מן הראוי כי מי שנהנה מהמשאבים יהיה גם זה ש"ישלם" את מחיר הזיהום והפגיעה בסביבה הטבעית . ואולם המציאות היא שבמקרים רבים מתרחש אי-צדק סביבתי : אלה הנהנים מן המשאבים אינם אלה המשלמים את מחיר הזיהום , ואילו אלה שאינם נהנים מהם - סביבתם נפגעת , והזיהום שהם נחשפים אליו גובר וגובר . כפי שראינו , רמת החיים במדינות המפותחות גבוהה יותר , ולפיכך כמות המשאבים לנפש שהן צורכות גדולה יותר , יחסית למדינות הפחות-מפותחות . גם רמת הזיהום וכמות הפסולת לנפש גבוהה הרבה יותר במדינות מפותחות . כך יוצא שחלקן היחסי של המדינות המפותחות גדול יותר גם בניצול משאבי כדור הארץ וגם בזיהום הסביבה . ואולם , תושבי המדינות הפחות-מפותחות לא רק שאינם נהנים ממשאביו של כדור הארץ במידה שווה - הם גם נפגעים בגלל השימוש הגובר במשאבים שלא הם נהנו מהם . דוגמה : פליטת הפחמן הדו-חמצני , התורמת להתחממות כדור הארץ ( ראו עמ' , ( 130 פוגעת בכל חלקיו של כדור הארץ ; כך יוצא שתושבי המדינות הפחות-מפותחות סובלים קשות , על אף שתרומתם היחסית לפליטת הגז המזיק הזה קטנה הרבה יותר מזו של תושבי המדינות המפותחות . במקרים אחרים - המדינות הפחות-מפותחות משמשות כ"פח הזבל" של המדינות המפותחות : מאחר שבמדינות המפותחות חוקי הסביבה הנוגעים לפסולת רעילה מחמירים , ולפיכך עלות הטיפול בחומרים אלה גבוהה , קורה שפסולת זאת מגיעה אל המדינות הפחות-מפותחות ונטמנת שם ללא כל טיפול . ואולם תושבי המדינות הפחות-מפותחות נפגעים גם מן הזיהומים שנוצרים אצלם : בעקבות תהליכי הגלובליזציה , חלק ניכר מהתעשיות המסורתיות הועברו מהמדינות המפותחות למדינות הפחות-מפותחות , שכן בהן שכר העבודה נמוך יותר . רבים מן המפעלים האלה הם מפעלים מזהמים . המדינות הפחות-מפותחות מסכימות לייצר בשטחן מוצרים שתהליך ייצורם מזהם , במטרה לספק לתושביהן מקורות תעסוקה . בדרך כלל במדינות אלה לא קיימת חקיקה סביבתית המגנה על התושבים מפני זיהומים , כפי שקיימת במדינות המפותחות . גם האוכלוסייה במדינות הפחות-מפותחות חסרה , במקרים רבים , את המיומנויות ואת הכוח להתנגד למיקומם של מפעלים ומתקנים מזהמים . דרכים להשגת צדק חברתי-סביבתי חוסר השוויון בניצול משאביו של כדור הארץ , לצד העובדה שאלה הסובלים מן הזיהומים הסביבתיים אינם בהכרח אלה שנהנים מהם , הביאו להתפתחות מודעות ציבורית לנושא הצדק החברתי-סביבתי , וארגונים רבים פועלים ליצור חלוקה שוויונית וצודקת ככל האפשר - הן של הרווחים מניצול המשאבים והן של המפגעים הסביבתיים שנוצרים עקב ניצולם . הדרכים לקידום הצדק החברתי-סביבתי רבות , והן כוללות : חקיקה המבטיחה את זכותם של כלל אזרחי העולם לחיות בסביבה שאין בה מפגעים , ואכיפתה . שילוב שיקולים של צדק סביבתי בהחלטות של נבחרי הציבור - הן ברמה המקומית , הן ברמה הלאומית , והן ברמה העולמית . וכן : פרסום מידע אמין ושקוף על המתרחש בנושאי הסביבה , כך שהאמת תהיה ידועה לא רק למקבלי ההחלטות אלא גם לתושבים הנחשפים לזיהום . תרבות הצריכה המאפיינת את החברה המודרנית בכלל , ואת המדינות המפותחות בפרט , מייצרת כמויות אדירות של פסולת
|
|