|
|
صفحة: 302
צדק חברתי-סביבתי המשאבים המצויים על פני כדור הארץ הם מתנת הטבע לתושביו , ולפיכך נדמה כי ראוי שישרור בעולם צדק חברתי-סביבתי , * כלומר , שכל בני האדם ייהנו ממשאבי כדור הארץ במידה שווה . ואולם המציאות היא שבעולם יש אנשים רבים שמידת הנגישות שלהם למשאבים גדולה מזו של האחרים . זאת ועוד , כל תושבי כדור הארץ חשופים לזיהומים הנוצרים עקב השימוש במשאבי הטבע למיניהם , אך יש כאלה שמידת החשיפה שלהם לזיהומים רבה מזו של האחרים . יתרה מזאת , במקרים רבים אלה הסובלים מהזיהום אינם אלה הנהנים מן המשאבים . מצב זה , שבו מידת הנגישות למשאבים וחלוקת נטל הזיהום הנגרם על ידיהם אינם שווים , מכונה "אי צדק חברתי-סביבתי . " אי הצדק החברתי-סביבתי מתרחש ברמות שונות : ברמה הגלובאלית-עולמית , ברמה הלאומית ואף ברמת היישוב הבודד . בכל אחד מן המקרים האלה נמצאת בקצה האחד אוכלוסייה חזקה , בעלת יכולת כלכלית גבוהה והשפעה פוליטית , המנצלת את המשאבים ודוחקת את המפגעים לעבר האזורים שבהם מתגוררת אוכלוסייה חלשה , שיכולתה הכלכלית מצומצמת והיא נעדרת השפעה פוליטית : ברמה הגלובאלית אלה הן המדינות המפותחות , הדוחקות את המפגעים לעבר המדינות הפחותמפותחות ; ברמה הלאומית - אזורי המרכז דוחקים את המפגעים לעבר אזורי השוליים ; וברמה היישובית - שכונות היוקרה דוחקות את המפגעים לעבר שכונות העוני . אי-צדק חברתי-סביבתי והסיבות להיווצרותו הסיבות לאי-הצדק החברתי-סביבתי רבות , והן קשורות לתהליכים היסטוריים , פוליטיים , כלכליים וחברתיים . אי-צדק בחלוקת הרווחים מהשימוש במשאבים במצב של קיום צדק חברתי-סביבתי , כל תושבי המדינה שבתחומיה מצויים משאבי טבע אמורים ליהנות מהשימוש בהם . ואולם במקומות רבים בעולם , בעיקר במדינות העניות , הפחות-מפותחות , התושבים המקומיים אינם דווקא אלה הנהנים מהמשאבים הנמצאים בתחומי מדינתם . בעבר ניצלו המעצמות האירופיות את המשאבים של המדינות שהיו נתונות לחסותן , והן העבירו אותם למדינות אירופה כמעט ללא תמורה לתושבים המקומיים . כיום פועלות במקומות רבים בעולם חברות רב-לאומיות , ואלה מנצלות את המשאבים המקומיים . עיקר הרווחים המתקבלים מן הפעילות הכלכלית של חברות אלה מגיע לידיהם של בעליהן , החיים במדינות העשירות והמפותחות . לא אחת אנו עדים לשחיתות במדינות שבהן מופקים משאבי הטבע , שהתמורה עבורם מגיעה לידי שליטי המדינה , ואילו תושביה כמעט שאינם נהנים מן ההכנסות . במקרים אחרים ניצול המשאבים מלווה בתנאי העסקה קשים של העובדים המקומיים . בשנת 1926 חנכה חברה אמריקנית בשם פאיירסטון בליבריה שבאפריקה את אחד ממטעי הגומי הגדולים ביותר בעולם . במשך שנים ארוכות סיפקו מטעים אלה לחברה את חומר הגלם הדרוש למוצרי הגומי שייצרה , ובעיקר צמיגים למכוניות . בדו"ח שהוגש לאו"ם בשנת 2006 נטען כי החברה העסיקה את העובדים המקומיים באופן בלתי ראוי , ואף ניצלה ילדים ככוח עבודה . בתמונה : איסוף לטקס מעץ הגומי לשימוש בתעשיית הגומי
|
|