|
|
صفحة: 301
אי-שוויון מרחבי בתפרוסת המשאבים ובצריכת המשאבים בעולם כפי שראינו , תפרוסת המשאבים בעולם אינה אחידה - יש מקומות שהתברכו במשאבים רבים ומגוונים , ואילו במקומות אחרים המשאבים מצויים בכמות מוגבלת או חסרים לחלוטין . כך , לדוגמה , יש בעולם אזורים שהם עשירים במשאבי מים , ואזורים אחרים הסובלים ממחסור במים ; יש מדינות שהתברכו במרבצים גדולים של נפט וגז , ואילו למדינות אחרות אין כלל משאבי אנרגיה משל עצמן . גם התפרוסת של צריכת המשאבים בעולם אינה אחידה , והיא תלויה ברמת הפיתוח : ככל שרמת הפיתוח של המדינה גבוהה יותר כן תושביה צורכים חשמל , דלק , מים ומוצרי צריכה בכמות גדולה יותר . וכך במדינות המפותחות , שרמת החיים של תושביהן גבוהה , היקף צריכת המשאבים לנפש גדול , ולעומת זאת במדינות הפחות-מפותחות , שרמת החיים של תושביהן נמוכה יותר , היקף צריכת המשאבים לנפש קטן הרבה יותר . הפערים בין תפרוסת המשאבים בעולם לבין המקומות שבהם צורכים אותם בהיקפים גדולים , הם המניעים את המסחר העולמי במשאבים . בעבר היה היקף המסחר העולמי בחומרי גלם ובמשאבי אנרגיה מצומצם , וקיומם של מרבית תושבי העולם התבסס על המשאבים המקומיים . ואולם בימינו התרחבו ממדי הסחר העולמי עד מאוד , והעולם כולו הפך לשוק אחד ענק של קונים ומוכרים . כך נוצר מצב שבו אין בהכרח קשר בין היקף צריכת המשאבים במדינה מסוימת להיקף המשאבים המצויים בתחומה . הפער בין תפרוסת המשאבים בעולם לבין המקומות שבהם צורכים אותם , גרם מאז ומתמיד לתנועת המסחר בעולם , ולהתפתחות תשתיות תחבורה בים , ביבשה ובאוויר . תבלינים מהודו ומסין הועברו למזרח התיכון , אבני חן מאפריקה הועברו לאירופה , ונפט מאזור המפרץ הפרסי מועבר כיום למזרח אסיה . בתמונה העליונה : מכלית נפט מובילה נפט מן המפרץ הפרסי למדינות שונות בעולם ; בתמונה התחתונה : רכבת המובילה עפרות ברזל ממדינת גואה בהודו
|
|