|
|
صفحة: 279
כדי לנצל את האנרגיה הטמונה בקרינת השמש לצורך ייצור חשמל , אפשר להשתמש הן בתהליך הבליעה והן בתהליך ההחזרה . היכולת לנצל אנרגייה זאת תלויה בכמה גורמים : א . המיקום על פני כדור הארץ - כפי שלמדנו ביחידה הראשונה של הספר ( ראו עמ' - ( 37 המיקום , קו הרוחב הגאוגרפי , מכתיב את זווית הפגיעה של קרינת השמש : ככל שהמקום קרוב יותר לקו המשווה , כן זווית הפגיעה של הקרינה קרובה יותר לזנית * ( זווית פגיעה ישרה , ( וכמות הקרינה ליחידת שטח היא גדולה יותר . לפיכך , בקרבת קו המשווה כמות הקרינה שאפשר לנצל על כל יחידת שטח היא גדולה , וככל שמתרחקים מקו המשווה לכיוון הקטבים כן כמות הקרינה שאפשר לנצל קטנה . ב . כמות האבק באטמוספרה - ככל שכמות האבק בסביבה קטנה יותר כן קטנה כמות האבק על הקולטים ( המתקנים קולטי השמש , ( וגדלה האפשרות לנצל את הקרינה . ג . מספר שעות האור ביממה , ומצב העננות - ככל שמספר שעות האור רב יותר וכיסוי העננים קטן יותר , כן גדלה כמות הקרינה שאפשר לנצל . כדי לנצל את קרינת השמש לייצור אנרגיה , משתמשים כיום בשתי טכנולוגיות בעיקר : - טכנולוגיה פוטו-וולטאית - טכנולוגיה המנצלת את תהליך הבליעה של קרינת השמש ומתבצעת באמצעות לוחות סולאריים - משטחים שעליהם בנויים במרוכז תאי שמש והם מוצבים במקומות חשופים כשהם נוטים לכיוון השמש . תאי השמש בנויים מחומרים מוליכי חשמל , ההופכים את אנרגיית השמש ישירות לאנרגיית חשמל . - טכנולוגיה תרמו-סולארית - טכנולוגיה המנצלת את תהליך ההחזרה של קרינת השמש לאטמוספרה . טכנולוגיה זאת מתבצעת על ידי משטחי מראות , המחזירים את קרינת השמש בצורה מרוכזת לנקודה אחת , המוצבת בראש מגדל . הקרינה המרוכזת הופכת לאנרגיה של חום ויוצרת טמפרטורה גבוהה , המתורגמת לייצור חשמל באמצעות טורבינה . מטה גוגל בקליפורניה , ארה"ב - גגות המבנים מכוסים בלוחות סולאריים , המפיקים את האנרגיה הדרושה לבנייני החברה בישראל השימוש בקולטי השמש נפוץ כבר שנים רבות , ו 95 % - מבתי האב בישראל משתמשים באמצעי זה לחימום מים . על פי החוק - כל בית חדש שנבנה חייב להיות מצויד בקולטי שמש . חשוב לשים לב כי הניצול הישיר של קרינת השמש לחימום חוסך , אמנם , אנרגיה רבה , אך אין בו ייצור חשמל
|
|