|
|
صفحة: 151
תאוריית נדידת היבשות בשנות ה20- של המאה העשרים צדו את עיניו של מטאורולוג וגאופיזיקאי גרמני בשם אלפרד וגנר כמה עובדות מעניינות ( עקבו במפה . 1 : ( וגנר שם לב לצורתו של החוף המערבי של יבשת אפריקה ולצורתו של החוף המזרחי של יבשת אמריקה הדרומית , וראה שאילו היה אפשר לקרב את שתי היבשות ולהתאים אותן זו לזו , כמו בפאזל , היה מתקבל רצף יבשתי אחד . . 2 בעלי חיים יבשתיים שחיו לפני שנים רבות ומתו , הפכו במהלך מיליוני שנים למאובנים * - עצמותיהם או קונכיותיהם התקשו כאבן והשתמרו בסלע . התברר כי מאובנים של סוג מסוים של בעלי חיים מצויים על פני יבשות שונות , שאוקיינוס גדול מפריד ביניהן . וגנר הסיק מכך כי בעבר היו היבשות האלה מחוברות , שאם לא כן - איך יכלו בעלי חיים אלה לעבור מיבשת ליבשת ? . 3 בהודו , בחלקן הדרומי של אפריקה ושל אמריקה הדרומית , וכן באוסטרליה ובאנטארקטיקה , מופיעים בסלעים בני מיליוני שנים סימנים מובהקים לקיומם של קרחונים . סימנים אלה כוללים שריטות שיצרו הקרחונים בסלעים , או סחף שהם השאירו אחריהם . חלק מן האזורים האלה מצויים כיום סמוך לקו המשווה . ומאחר שאזור קו המשווה הוא האזור החם ביותר בכדור הארץ ואין בו קרחונים , סברו וגנר וחבריו שבתקופות קדומות היו יבשות אלה מחוברות ושכנו באזור הקוטב הדרומי , ובמרוצת השנים הן התפצלו ונדדו למקומות שבהם הן מצויות עד היום . . 4 שדות פחם המצויים באירופה , וכן שרשרות הרים עתיקות באירופה * - מצויים באמריקה הצפונית , והמשכיותם משני צידי האוקיינוס מעידה אף היא על כך שיבשות אלה היו מחוברות בעבר הרחוק . פרק ב לוחות נודדים קרום כדור הארץ , המורכב מהיבשות ומקרקעיות האוקיינוסים , הוא דינאמי ומצוי בהשתנות מתמדת . במהלך ההיסטוריה הגאולוגית בת מאות-מיליוני השנים התרחשו בו תהפוכות ושינויים גדולים , שחלקם נמשכים גם כיום . כבר לפני יותר ממאה שנים העלו חוקרים את האפשרות שיש בקרום כדור הארץ תנועות המסבירות תופעות רבות . בשנות ה70- של המאה העשרים התפתחה תאוריה בשם " תנועת הלוחות , " שלפיה החלק החיצוני של כדור הארץ מורכב מלוחות ענק , הנעים זה ביחס לזה . בפרק זה נלמד על תאוריה זאת , הנחשבת לאחת המהפכות המדעיות הגדולות של המאה העשרים , נמנה את סוגי התנועות של הלוחות , ונכיר אזורים שבהם מתרחשות התנועות השונות . העדויות לנדידת היבשות
|
|