|
|
صفحة: 129
הידלדלות האוזון כפי שכבר ראינו ( ראו עמ' , ( 71 האוזון * הוא גז המורכב ממולקולות המכילות 3 אטומים * של חמצן * ( ולא 2 אטומים , כמו במולקולות הרגילות של החמצן . ( גז האוזון מצטבר באטמוספרה בריכוז גבוה , יחסית , בשכבה המכונה " שכבת האוזון" - שכבה הנמצאת בגובה של 50-15 ק"מ מעל לפני הקרקע . אמנם גם בשכבה זאת ריכוז האוזון הוא זעיר ביותר 1 ) מולקולת אוזון למיליארד מולקולות , ( אבל לגבי היצורים החיים על פני כדור הארץ , חשיבותו רבה מאוד . מדוע ? מפני שבהימצאותו בשכבות העליונות של האטמוספרה , האוזון מגן עלינו מפני הקרינה המסוכנת של הקרינה העל-סגולה * של השמש . אוזון זה מכונה " האוזון הטוב . " ( חשוב לדעת כי כמויות זעירות של אוזון נוצרות גם סמוך לפני הקרקע . פעילות האדם גורמת לעלייה בריכוזו של אוזון זה , ומכיוון שהוא מזיק לבריאות הוא מכונה "האוזון הרע ( . " בשנת 1985 עלתה בעיית האוזון למרכז תשומת הלב העולמית בעקבות מחקרים שערך צוות מדענים בריטי , שעקב אחר ריכוז האוזון באטמוספרה באזור אנטארקטיקה ( הקוטב הדרומי . ( הצוות מצא כי מדי שנה , בחודשים ספטמבר-אוקטובר , מתרחשת ירידה תלולה בריכוז האוזון מעל ליבשת הקפואה . תופעה עונתית זאת , המכונה " החור בשכבת האוזון , * " גורמת לדאגה רבה בעולם . הסיבה לדאגה : הידלדלות שכבת האוזון גורמת להתחזקותה של עוצמת הקרינה העל-סגולה . במקביל לירידה בריכוז האוזון התגלתה באטמוספרה עלייה בריכוז של קבוצת גזים הנקראים " פראונים - * " כלור , פלואור ופחמן . ( CFC ) גזים אלה , המכונים " קוטלי האוזון , " נמצאים בשימוש נרחב בעיקר בתעשיית המקררים והמזגנים , בתרסיסים הביתיים ובייצור הגומי . מדענים אמריקניים קשרו את הפגיעה באוזון עם העלייה בריכוז הפראונים , ובכך הסבירו את המנגנון האחראי לירידה בריכוז האוזון מעל אנטארקטיקה . מתוך הבנה כי הגורם לפגיעה באוזון הוא כלל-עולמי , וכי הפגיעה באוזון מתקיימת לא רק באזורים הקרובים לקטבים , נחלצה הקהילה הבין-לאומית לפעולה מהירה . מדינות העולם חתמו על הסכמים בין-לאומיים ובהם הן התחייבו להפסיק את ייצורם של החומרים " קוטלי האוזון" ואת השימוש בהם . ואכן , בשנים האחרונות חלה ירידה חדה בייצורם של החומרים האלה , ובמקביל ניכרים סימנים ראשונים ומעודדים של ירידה בהיקף התופעה . ההתגייסות הבין-לאומית מוכיחה כי העולם יכול להתגייס ולתקן נזקים שנעשו בידי האדם . המאמץ לא הסתיים . מומחים מעריכים כי גם אם יצמצמו מדינות העולם את השימוש בחומרים קוטלי האוזון , ותצטמצם מידת הפגיעה באוזון - התאוששות מלאה של שכבת האוזון תתרחש רק באמצע המאה ה . 21- זאת משום שהחומרים המשתייכים לקבוצת הפראונים מאריכים ימים , ואלה שנפלטו בשנות ה70- של המאה הקודמת משפיעים על האוזון באטמוספרה עד ימינו . ה"חור" בשכבת האוזון מעל אנטארקטיקה , לפי נתונים מאוקטובר 1994 מערך של לוויינים עוקב באופן רצוף אחר מצבה של שכבת האוזון . בהדמיה אפשר להבחין בכתם הסגול באזור אנטארקטיקה - כתם המציין ריכוז נמוך של אוזון באזור
|
|