صفحة: 49

השמש , הירח ולוחות השנה מחזורי ההקפה של כדור הארץ סביב השמש , ושל הירח סביב כדור הארץ , הם קבועים ובלתי משתנים , ובתרבויות השונות נוהגים לחשב לפיהם את לוח השנה . נתוודע אל שני לוחות השנה שאנחנו נוהגים להשתמש בהם . לוח השנה הגרגוריאני - שנת שמש לוח השנה שמקובל להשתמש בו בחיי היום-יום שלנו נקרא " הלוח הגרגוריאני . " השנה הגרגוריאנית שווה למשך הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש , והיא תואמת את עונות השנה . ההקפה הזאת נמשכת 365 . 24 יממות ( כלומר , 365 יממות ועוד כרבע יממה . ( אבל בלוח השנה אי אפשר למנות חלקי יממה , ולכן מונים בו 365 יממות בלבד . במשך השנים רבעי היממות יכולים להצטבר ליממות רבות , ואם נניח לזה לקרות לא יהיה התיאום שאנחנו רגילים לו בין חודשי השנה לעונות השנה . כך , לדוגמה , עלול להיווצר מצב שבו חודש ינואר יהיה בקיץ וחודש יולי יהיה בחורף ... לפיכך , כדי לשמור על תיאום בין חודשי השנה לעונות השנה - אחת ל4- שנים מוסיפים לחודש פברואר יממה ( שהיא הכפלה של רבע היממה ב4- שנים : ( במשך 3 שנים אורכו של חודש זה הוא 28 יממות , ובשנה הרביעית אורכו 29 יממות . לוח השנה העברי ולוח השנה המוסלמי - שנת ירח בשפה העברית החודש נקרא גם " ירח , " וזאת מפני שלוח השנה העברי ( כמו לוח השנה המוסלמי ) מבוסס על משך מחזור מופעים שלם של הירח : 29 . 5 יממות . ומאחר שאיננו מונים חלקי יממה - חלק מהחודשים נמשכים 29 ימים , וחלקם נמשכים 30 ימים . שנת הירח , המונה 12 חודשי ירח , מסתכמת ב354- יממות . ( אם נכפיל 29 . 5 יממות ב12- חודשים , נקבל 354 יממות ( . זאת לעומת שנת השמש , כלומר זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש , המסתכמת , כפי שכבר ראינו , ב 365 . 24- יממות . בין שנת הירח לשנת השמש יש , אם כן , הבדל של כ11- יממות בשנה . במשך השנים יממות אלה יכולות להצטבר לחודשים , ועלול להיווצר חוסר תיאום בין חודשי השנה לעונות השנה . כך , לדוגמה , חג הפסח , שהוא חג האביב במסורת ישראל , עשוי לחול בקיץ או בסתיו , וחג השבועות , שהוא חג הקציר , עשוי לחול בתקופת הזריעה ... בלוח העברי יש חשיבות גדולה להתאמה בין חגי ישראל לעונות השנה . לפיכך , כדי לבטל את ההפרש בין שנת הירח לשנת השמש , אחת ל3-2- שנים מוסיפים ללוח העברי עוד חודש . בשנה כזאת יש שני חודשי אדר - אדר א ואדר ב , ואנחנו מכנים אותה " שנה מעוברת . * " סך הכול יש בלוח העברי 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים . בלוח המוסלמי אין תוספת כזאת של חודש , ולפיכך שנת הלוח המוסלמי אינה תואמת את שנת השמש . לכן חודש הרמדאן , למשל , נחגג מדי שנה בעונה אחרת של שנת השמש : יש שהוא נחגג בקיץ , ויש שהוא נחגג בחורף או בעונת מעבר . דף מלוח שנה שהודפס בשנת 1896 בסלוניקי , ובו מופיעים יחדיו התאריך בלוח השנה המוסלמי ( למעלה , בספרות בערבית ) בלוח העברי ( בשורה החמישית מימין ) ובלוח הגרגוריאני ( למטה מימין . ( למטה משמאל מופיע לוח שנה נוסף , המכונה "הלוח היוליאני"

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار