|
|
صفحة: 201
דוח ועדת אור ביטא לראשונה הכרה רשמית מטעם המדינה בעומק האפליה שהייתה נהוגה כלפי האוכלוסייה הערבית מאז ימי קום המדינה בתחום החברתי-כלכלי . בעקבות הדוח החלה הממשלה לקדם תכנית חומש שנועדה לתקן חלק ניכר מאי השוויון כלפי האוכלוסייה הערבית . תכנית זאת נקראה “ תכנית ה4- מיליארד . " עיקרי התכנית היו : קידום תכניות בנייה ביישובים הערביים ; פיתוח תשתיות בשכונות קיימות ופיתוח שכונות חדשות ; פיתוח מוסדות ציבור בתחומי התרבות , החברה והספורט ; פיתוח אזורי תעשייה , מלאכה ושירותים ; בניית כיתות לימוד ; הכנת תכנית להכשרה מקצועית ; פיתוח התיירות ביישובים ערביים ועוד . מימוש התכנית היה כרוך בתקציבים עצומים . בפועל , חלק ניכר מהתכנית לא מומש מאחר שהתקציבים הנדרשים לכך לא הועברו . המדינה הדמוקרטית נבחנת על פי יכולתה להעניק שוויון למיעוטים השוכנים בקרבה . על כן , אחד האתגרים המרכזיים הניצבים לפני ישראל כמדינת רווחה יהודית ודמוקרטית בתקופתנו הוא קידום השוויון החברתי-כלכלי של המיעוט הערבי . כדי להתגבר על העוני של האוכלוסייה הערבית בישראל , ועל הפערים בינה לבין הרוב היהודי , נדרשת מדיניות ממשלתית עקבית ונחושה , אשר תזרים תקציבים לאוכלוסייה זאת ותפעל כדי להתמודד עם הגורמים השונים , הפנימיים והחיצוניים , למצבה הקשה . מדיניות שוויונית צריכה לכלול : הקצאה שוויונית של תקציבים בתחומים חברתיים ( חינוך , בריאות , תשתיות ;( ביצוע פעולות שמטרתן להתגבר על חסמים תרבותיים-מסורתיים בקרב אוכלוסייה זאת , ולסייע לה ליהנות מהאפשרויות שהקדמה של ימינו מזמנת ( למשל , עידודן של נשים ערביות לערוך בדיקות בזמן ההיריון , במטרה למנוע תמותת תינוקות ;( קיום פעולות להסרת חסמים המונעים השתלבות בשוק העבודה ( למשל , הפעלת מדיניות המעודדת העסקת עובדים ערבים על ידי מעסיקים פרטיים . ( לעתים , כדי להתגבר על הפער שנוצר עקב האפליה ארוכת השנים , המדיניות השוויונית אף מחייבת להקצות משאבים רבים יותר לאוכלוסייה זאת . “ את זינב צילמתי בתוך אחד האוטובוסים המשתמשים להסעת תלמידים . נראה שהרכב משמש להסעות מאז שנות השישים . קשה להאמין שהוא עדיין נוסע , קשה יותר להאמין שהוא משמש להסעת ילדים קטנים . הדלת חלודה , שבורה , חצי פתוחה . החלונות תקועים במצבים שונים . הריפוד על הכיסאות הישנים קרוע כולו על חלקם לא נשאר אפילו ספוג . התקרה עשויה דיקט . הרצפה-ברזל חלוד . את ההסעות לבית-הספר באום-מתנאן עושה האוטובוס בשני סבבים : אוסף ילדים , מוריד אותם בבית הספר , חוזר לאסוף את יתר הילדים . הראשונים קמים הרבה יותר מוקדם , וצריכים לחכות בבית-הספר כמעט שעה עד תחילת הלימודים . זינב , תלמידת כיתה ג , ' נוסעת בסבב השני . לארח נסיעה של כעשרים דקות בדרכי עפר משובשות , היא מגיעה לבית-הספר בשעה . 07 : 50 בית הספר בנוי מכמה קרוואנים , ולומדים בו כאלף תלמידים . “[ ... ] מן העיתונות שיעור העובדים הערבים בשירות המדינה הוא 6 % בלבד ואינו מהווה ייצוג הולם לשיעור המיעוט הערבי בכלל האוכלוסייה - כך קובע דוח ביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי . [ ... ] עוד עולה מדוח הביניים כי לא נמצא ולו ערבי אחד בתפקיד פעיל כסגן מנהל כללי או יועץ משפטי במשרד ממשלתי . [ ... ] המצב בכנסת אינו טוב יותר . בכנסת מועסקים רק 6 עובדים ערבים שהם 1 . 3 % מכלל העובדים במשכן . בכנסת ה18- לא התקבל ולו ערבי אחד לעבודה . אריק בנדר , “ ועדת חקירה : אפליה של ערבים בשירות הציבורי nrg , " מעריב , 4 במאי 2010 ? . 1 אחת הקבוצות הסובלות מפערים חברתיים-כלכליים עצומים היא האוכלוסייה הבדווית המתגוררת בנגב ביישובים שאינם מוכרים על ידי רשויות המדינה . א . קראו באתר "אנשים , ישראל" על אודות אוכלוסייה זאת והסבירו : - מה הם היישובים הבדוויים הבלתי מוכרים , וכיצד הם נוצרו ? - כמה יישובי בדווים בלתי מוכרים יש בישראל ? - מדוע נמנעות ממשלות ישראל מהכרה ביישובים אלה ? ב . תארו את המצב החברתי-כלכלי ביישובים אלה . ג . קראו את המלצות ועדת גולדברג בנושא והביעו דעתכם : כיצד צריכה ממשלת ישראל לפעול ? . 2 אחד החסמים העיקריים העומדים לפני אזרחים ערבים המחפשים עבודה הוא הרתיעה של מעסיקים יהודים מלהעסיקם . חפשו מידע בנושא זה והכינו סיכום קצר הכולל נתונים והצעות לכלי מדיניות שבעזרתם המדינה יכולה להתמודד עם בעיה זאת . היעזרו באתר "קו משווה . " ( מתוך : לא מוכרים , פרוייקט של הצלם האמן טל אדלר , המציג צילומים וסיפורים מהכפרים הבדוויים הלא מוכרים בנגב , וכולל תערוכה נודדת ושורה של מפגשים והרצאות ( .
|
|