|
|
صفحة: 170
מדינת הרווחה בעידן הגלובאלי בעידן הגלובאלי כל מדינה נדרשת להכריע באיזו מדיניות תנקוט , ועד כמה תשתלב בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית . לכאורה זוהי החלטה ריבונית שכל מדינה יכולה להחליט , אך למעשה , מדינה הבוחרת להשתייך לעולם המערבי , המודרני , הצומח , אינה יכולה שלא להשתלב בכלכלה הגלובאלית במידה זו או אחרת . כיצד משפיעה ההשתלבות בכלכלה הגלובאלית על מדינת הרווחה , כלומר , על יכולתה של המדינה להמשיך ולקיים מדיניות רווחה ? הדעות בשאלה זאת חלוקות : יש הסבורים כי ההשתלבות בכלכלה הגלובאלית מחייבת את המדינה לצמצם את הוצאותיה בנושאי רווחה . לפי דעה זאת , מדינה המבקשת להשתלב בכלכלה הגלובאלית אינה יכולה להתערב יתר על המידה בשוק העבודה ובעלות העבודה - היא חייבת להפחית את המסים שהיא מטילה כדי למשוך אליה משקיעים זרים , והתוצאה היא שעליה לצמצם את הוצאותיה על שירותים חברתיים . יתרה מזאת : כפי שראינו , הארגונים העל-מדינתיים ( הבנק העולמי וקרן המטבע הבינ"ל ) עשויים גם הם לכפות עליה צעדי מדיניות ליבראליים , כגון צמצום הגירעון , צמצום בהוצאות והפרטה . כל אלה מובילים לצמצומם של הסדרי הרווחה שהמדינה מעניקה לאזרחיה . יש הסבורים כי ההשתלבות בכלכלה הגלובאלית לא בהכרח מחייבת צמצום בהוצאות המדינה בנושאי רווחה . לפי דעה זאת , תהליכי הגלובליזציה מאתגרים את מדינת הרווחה , והם אכן דורשים מקובעי המדיניות לתת את דעתם לצעדי תגובה ולהתאמה של הסדרי הרווחה למציאות המשתנה . ואולם , השתלבות בכלכלה הגלובאלית לא בהכרח מחייבת הפחתה של מסים וצמצום בהוצאות הרווחה . מסים גבוהים אינם השיקול היחיד שמשקיעים זרים שוקלים בבואם לבחור באיזו מדינה להשקיע . שיקול חשוב לא פחות ששוקלים המשקיעים הזרים הוא , למשל , איכותו של ההון האנושי במדינה , איכות המושגת על ידי השקעה בחינוך ובהשכלה , בבריאות וברווחה . לכן , לפי גישה זאת , כדי להשתלב בכלכלה הגלובאלית יש להרחיב דווקא את הוצאות המדינה ולהשקיע בחינוך , בבריאות וברווחה . להוכחת טיעוניהם מביאים בעלי גישה זאת דוגמאות למדינות שונות - שוודיה , למשל - אשר השתלבו בכלכלה הגלובאלית ועם זאת שמרו על רמת הוצאותיהם החברתיות או אפילו הגדילו אותן . כמו במקרים אחרים , גם במקרה זה זוהי החלטה של מדיניות , המבוססת על ערכים ועל השקפת עולם באשר למידת מחויבותה של המדינה כלפי רווחתם של אזרחיה , ובעידן הגלובאלי יש להחלטה זאת משנה תוקף . אזרחות מול תושבות בעידן הגלובאלי בעידן הגלובאלי , בשל המעבר החופשי יותר של בני האדם ממדינה למדינה , רבים מתגוררים במדינות כתושבים ולא כאזרחים . התפתחות זאת מעמידה בסימן שאלה את העיקרון שמדינת הרווחה המסורתית התבססה עליו - עקרון האזרחות . אם בעבר נבעו הזכויות החברתיותכלכליות מן האזרחות והוענקו לאזרחים בלבד , כיום מדינות הרווחה המפותחות נאלצות יותר ויותר להתמודד עם מעמדם ועם זכויותיהם של תושבים שאינם אזרחים . זאת בהתייחס הן למהגרי עבודה לא מיומנים , והן לעובדי תעשיות העילית ( הייטק , ( הנעים ממדינה למדינה בעקבות ה - "relocation " מיקום מחדש של החברה הבין-לאומית שהם עובדים בה , בסניף אחר ובמדינה אחרת . השאלה היא : עד כמה המדינה מחויבת כלפי אנשים אלה , שהם תושבים אך אינם אזרחים . נראה כי בד בבד עם הסרת הגבולות הפיזיים בין המדינות מתחזק מעמד התושבות כאמת מידה להענקת זכויות חברתיות-כלכליות . " יש דבר אחד גרוע מפלישה של חברות רב-לאומיות : אי פלישה של חברות רב-לאומיות אולריך בק , סוציולוג גרמני בן זמננו 1 התופעה שלפיה מדינות מפחיתות את המסים שהן גובות במטרה למשוך לתוכן השקעות זרות , מכונה "המרוץ לתחתית . "
|
|