|
|
صفحة: 122
האם מערכת הביטחון הסוציאלי פוגעת ברצון לעבוד ? אחת הטענות המרכזיות נגד מדיניות הענקת הקצבאות על ידי מערכת הביטחון הסוציאלי , גורסת כי תשלומים אלה יוצרים מלכודת עוני . הטענה היא כי הקצבאות מעודדות את העניים להמשיך ולהתפרנס בעזרתן ולא לצאת לעבוד , ובכך הן " לוכדות" אותם ומונעות מהם להיחלץ ממעגל העוני . זאת ועוד - ההסתמכות על קצבאות מטעם המדינה הופכת את העניים לפסיביים , מפחיתה את אחריותם האישית לגורלם , ומגבירה את תלותם במדינה . המצדדים בטענה זאת סבורים כי כדי להתמודד עם תופעת העוני יש להפסיק או לפחות לצמצם את תשלומי הביטחון הסוציאלי , ולהנהיג מדיניות המעודדת את העניים ( המסוגלים לכך ) לצאת לעבוד . ובלשון ציורית - "לתת להם חכות ולא דגים . " ... מול גישה זאת עומדת הגישה התומכת במתן קצבאות נדיבות מטעם מערכת הביטחון הסוציאלי , ומתנגדת לפגיעה בקצבאות . המצדדים בגישה זאת סבורים כי לא הקצבאות גורמות לעוני , אלא העוני הוא שגורם לצורך בהענקת קצבאות . לטענתם , המלחמה בעוני אינה צריכה להיערך באמצעות פגיעה בקצבאות אלא באמצעים אחרים , ובראש ובראשונה - השקעה בחינוך . יתרה מזאת , לפי גישה זאת עלותו של העוני למדינה גבוהה הרבה יותר מעלותן של הקצבאות . כך , למשל , העניים אינם משלמים מסים ואינם תורמים להגדלת הכנסות המדינה ; העניים אינם משלמים ארנונה , עובדה התורמת לקריסתן של הרשויות המקומיות ; העוני הוא אחד הגורמים לעבריינות ולצריכת סמים , ועלות המלחמה באלה היא גבוהה ביותר . לכן , לפי גישה זאת , כדי לעודד את העניים לצאת לעבודה ולפרנס את עצמם , יש לדאוג לכך שהכנסתם של מי שעובדים תהיה גבוהה מהקצבאות שיקבלו אותם אנשים ממערכת הביטחון הסוציאלי . את זאת ניתן לעשות בכמה דרכים , למשל : - לדאוג לכך שהשכר תמורת עבודה יהיה גבוה מספיק - למשל , על ידי העלאת שכר המינימום , על ידי ביטול מסים המוטלים על הכנסה משכר נמוך , על ידי התחשבות בעלויות הכרוכות בעבודה ( נסיעות , טיפול בילדים . ( - לאפשר לעובדים להמשיך לקבל תשלומי הבטחת הכנסה גם לאחר שהתחילו לעבוד . סוגיית השפעתם של תשלומי הביטחון הסוציאלי על הרצון לעבוד התעוררה בישראל בחריפות בשנת . 2003 לאחר שבשנות ה90- גדל מספר מקבלי הקצבאות וגדלו מאוד תשלומי הקצבאות , החליטה הממשלה לקצץ ואף לבטל חלק מקצבאות הביטוח הלאומי , וזאת בטענה שהקצבאות פוגעות ברצון של מקבליהן לצאת לעבוד ולהתפרנס בכוחות עצמם . בעקבות זאת עברו קצבאות הבטחת ההכנסה טלטלה עזה , הופחתה הגמלה להבטחת ההכנסה בשיעור ממוצע של כ 20 % - עבור 70 % מהאוכלוסייה הזכאית לה , והקיצוץ העמוק בגמלה פגע בעיקר בזוגות עם ילדים ובמשפחות חד-הוריות . בעקבות שינויים אלה עתרו ארגונים חברתיים שונים לבג"ץ נגד הקיצוץ בקצבאות , אך העתירה נדחתה ( ראו עמ' . ( 27 עוד הוחלט על הפעלת תכנית מיוחדת " ) תכנית ויסקונסין , ( " שמטרתה לסייע למקבלי הקצבאות להצטרף למעגל העבודה , והמדינה התנתה את המשך קבלת הקצבאות בהשתתפות בתכנית . סוגיית השפעתם של תשלומי הביטחון הסוציאלי על הרצון לעבוד ממשיכה להעסיק את החברה בישראל עד היום , ובמיוחד בהקשר של אחד המגזרים העניים ביותר בישראל - המגזר החרדי . רבים מהגברים במגזר זה אינם עובדים , והם תלויים בקצבאות הביטוח הלאומי . ובעוד שהמפלגות החרדיות פועלות להגדלת הקצבאות והתמיכות של מערכת הביטחון הסוציאלי בציבור החרדי - רבים חשים שציבור זה "חי על חשבון" המדינה . מן העיתונות [ מתוך ראיון עם ראש הממשלה , בנימין נתניהו : [ “ אין שום סיבה [ ... ] שבחור צעיר שיכול ללכת לעבודה יקבל הבטחת הכנסה . [ ... ] מדוע אני צריך לתת קצבאות לאנשים שהם בריאים ? [ ... ] אם הם בריאים בנפשם ובגופם - שילכו לעבוד . רק כך יישאר כסף לתת לזקנים . הקצבאות צריכות ללכת למי שזקוק להן , לא למי שלא זקוק . להם אני רוצה לתת יותר , להם ולניצולי השואה ולאחרים . וההבחנה הזו היא בשורש השאלה של הצדק החברתי - לתת למי שלא יכול לעבוד . איתן אבריאל , “ בנימין נתניהו : העימות עם המשפחות החזקות במשק הכרחי לעתיד המדינה , והוא יתבצע 11 , TheMarker , " במאי 2010 ? . 1 בדקו באתר המוסד לביטוח לאומי מהם התנאים לקבלת דמי אבטלה . הסבירו כיצד תנאים אלה מאזנים בין הרצון לסייע לאנשים שאיבדו את מקור פרנסתם לבין השאיפה להחזירם למעגל העבודה . . 2 לפניכם טבלה ובה נתונים שנאספו במסגרת מחקר שערך השוואה בין חרדים יהודים המתגוררים בלונדון לבין חרדים המתגוררים בישראל . אילו השערות ניתן לשער בהסתמך על הנתונים הללו לגבי השפעת הקצבאות על הרצון לעבוד בקרב האוכלוסייה החרדית ? 1 מנגד יש הטוענים כי התרבות של החברה החרדית היא של " חברת לומדים , " וכי זו דרכם לתרום לחברה הישראלית בכללותה . שיעור הגברים החרדים המקדישים את זמנם ללימוד בישיבה , 2009 ( באחוזים מכלל הגברים החרדים )
|
|