|
|
صفحة: 29
ברוב השימושים , אחת התכונות הרצויות של מגבר היא הליניאריות . כאשר מגבירים אות , מעוניינים שהמידע הכלול בו לא ישתנה , כלומר , שצורת אות המוצא תהיה דומה לצורת אות המבוא , פרט לעוצמת האות , שאותה , כמובן , רוצים להגדיל . במגבר המשמר את צורת האות המוגבר , אות המוצא v ( t ) נתון על-ידי כאשר ) . 1 הוא אות המבוא , A- > הוא קבוע , הנקרא הגבר המגבר . ( amplification ) בהמשך נלמד ביתר פירוט על הגבר ועל דרכים לאפיינו . אחת התכונות החשובות , המבדילה את המגבר מן השנאי , היא יכולתו להגביר לא רק את המתח של אות המבוא ( או את הזרם שלו ) אלא גם את הספקו . גם בשנאי המתח במוצא יכול להיות גדול מהמתח במבוא , אולם בניגוד למגבר , ההספק במוצא השנאי אינו יכול להיות גדול מההספק במבוא השנאי . בשנאי אידיאלי , הספק המוצא שווה להספק המבוא ; ואילו בשנאי מעשי , הספק המוצא קטן מהספק המבוא , מאחר שחלק מהספק המבוא הפך לחום . כאשר מגבר מפיק אות שהספקו גדול מן ההספק של אות המבוא , נשאלת השאלה מה מקורו של ההספק הנוסף . התשובה היא שכדי לאפשר את פעולת ההגברה , שי לחבר את המגבר למקורות מתח ( בדרך-כלל , למקורות מתח ישר . ( מקורות אלה מספקים את רוב ההספק של אות המוצא . באופן אידיאלי , ההספק שמספקים מקורות המתח , המכונים גם מקורות ההזנה של המגבר , שווה להפרש ההספק שבין הספק אות המבוא להספק אות בשפה האנגלית מקובל גם המונח gain לציון הגבר . איור 2 . 2 צורות סימול מגבר על-ידי משולש
|
|