|
|
صفحة: 252
ההבדלים בין הקתולים לבין הפרוטסטנטים ניכרו לעין המתבונן מן הצד . הכנסיות הקתוליות היו גבוהות , כללו מגדלי פעמונים והיו מעוטרות בפסלים , בפיתוחי אבן ובתמונות יקרות ערך . לעומתן הפרוטסטנטים הקימו כנסיות פשוטות , מסוידות לבן , בלא מגדלי פעמונים ובלא קישוטים יקרים , ורק הצלב התנוסס עליהן . כתבי הקודש ומזמורי התפילה , שבכנסייה הקתולית נאמרו רק בפי הכומר או הבישוף בשפה הלטינית , החלו להיאמר בכנסייה הפרוטסטנטית בפי כל המאמינים , בשפת המקום : גרמנית בגרמניה , צרפתית בצרפת וכו . ' רוב המתפללים בכנסייה הקתולית לא הבינו את תוכן התפילה כי לא הבינו לטינית , ואילו המתפללים בכנסייה הפרוטסטנטית יכלו להבין את תוכן התפילה שנשאו . בכנסייה הקתולית התקיימו טקסים רבים ואילו הפרוטסטנטים שמרו רק על שניים מהם : הטבילה והמיסה , כי לדבריהם הם נזכרים בברית החדשה ( סקרמנטים , עמ' . ( 39 גם צורת הישיבה בשתי הכנסיות הייתה שונה : בכנסייה הקתולית הפרידה גדר בין כוהן הדת שניהל את התפילה לבין המאמינים ; ואילו בכנסייה הפרוטסטנטית כל המאמינים קראו יחד את התפילה , בלי מחיצה בין כוהן הדת לקהילה . הכומר הקתולי נמשח לתפקיד - הוא לא צמח מן הקהילה ששירת אלא הגיע אליה מבחוץ ; הוא נחשב לבעל כוח מיוחד לתווך בין הקהילה לבין האל , ולא היה אפשר לפטר אותו מתפקידו . לעומתו רועה הקהילה , כוהן הדת של הפרוטסטנטים , נבחר על ידי בני הקהילה , והם יכלו להדיחו אם לא מילא את תפקידו כראוי . לרועה הקהילה לא ייחסו כוחות יוצאי דופן ולא קשר מיוחד עם האל , וגם לא היו לו זכויות מיוחדות , כגון פטור ממסים , כפי שהיו לכומר הקתולי . תפקידו היה ללמד את עיקרי האמונה , לנהל את התפילה , לייעץ למאמינים ולהדריכם . הפרוטסטנטים התירו לכוהני הדת לשאת נשים . גם לותר , שהיה בעבר נזיר , נשא אישה שהייתה נזירה לשעבר . בנצרות הקתולית האפיפיור העומד בראש הממסד הכנסייתי הוא בעל הסמכות הקובעת בכל הנושאים , ואילו אצל הפרוטסטנטים אין תפקיד מרכזי דומה : בקרב הפרוטסטנטים צמחו כמה מנהיגים , וסביבם התקבצו קהילות מאמינים , ומבנה הכנסייה היה אפוא פחות ריכוזי מזה של הכנסייה הקתולית . כנסייה אנגליקנית , ציור מן המאה השש עשרה באנגליה הסבו כנסיות קתוליות לכנסיות אנגליקניות , וכמה מן הפסלים ותמונות הקדושים הוסרו מהם ( עמ' . ( 256
|
|