|
|
صفحة: 249
באותה תקופה נהג כל מלומד שרצה להתווכח בנושא כלשהו לפרסם בפומבי את ראשי הפרקים של תורתו . בביקורתו נגד הכנסייה טען לותר כי רק האל - ולא האפיפיור - יכול למחול על חטאים . לדבריו , סיוע לעניים עדיף על רכישת שטרי מחילה . תלמידים ואוהדים של לותר תרגמו מלטינית לגרמנית את תשעים וחמש התזות , והדפיסו והפיצו אותן בתוך חודשים אחדים ברחבי גרמניה . הודות להמצאת הדפוס הודפסו כתביו בעשרות אלפי עותקים , ודעותיו הופצו במהירות במרכז אירופה ובמערבה . מחאתו של לותר הובילה למהפכה דתית , והיא נועדה להביא לרפורמציה - תיקון ועיצוב מחודש של הכנסייה והחזרתה לטהרתה . עיקרי תורתו של לותר לותר , למרות למדנותו ודבקותו באל , חשש כי לא יזכה לאחר מותו בגאולת הנפש . השאלה כיצד אדם נעשה צדיק בעיני האל , החרדה מפני זעמו של האל והתחושה שאין למאמין אפשרות לכפר על חטאיו - כל אלה הטרידו את מנוחתו . הוא טען כי האדם מטבעו חלש וחוטא , ואינו יכול לכפר על חטאיו ולרצות את האל על ידי מצוות , מעשים טובים וטקסים דתיים כגון וידוי , רכישת שטרי מחילה או נזירות - רק האמונה שבלב הופכת את האדם לצדיק בעיני האל ולראוי לגאולה . האדם צריך להאמין בדברי האל המובאים בכתבי הקודש - התנ"ך והברית החדשה - ואין כל צורך בפרשנות ובהסברים של הכנסייה וגם לא בתיווך של הכמרים . לכמרים אין כוחות יוצאי דופן ואף לא קשר מיוחד עם האל . מעקרונות אלו הסיק לותר שהמערכת של הכנסייה הקתולית כולה מיותרת : אין צורך במעמד מיוחד של כמרים , כי אנשי הכנסייה לדרגותיהם - כמרים , בישופים וכו' - אינם יכולים לתווך בין המאמינים לבין האל על ידי טקסים בכנסיות ; אין משמעות לחיי נזירות ; ורוב טקסי הפולחן של הכנסייה אינם נחוצים ; חוקי הכנסייה וצווי האפיפיור אף הם חסרי ערך . לכן דרש לותר לבטל את הטקסים וגם את הזכויות המיוחדות של אנשי הכנסייה . הייתה זו התגרות נועזת וחמורה ביותר בכנסייה הקתולית . האפיפיור מחרים את לותר האפיפיור ואנשי הכנסייה ראו בדעותיו של לותר איום על מעמדם וכוחם . לכן ב1520- הטיל האפיפיור חרם על לותר ודרש להעמידו למשפט - אבל לותר לא נבהל מהחרם , והוא ותלמידיו שרפו בפומבי את כתב החרם , ולאחר מכן גם את הספרים שהכילו את חוקי הכנסייה . בכך הכריז לותר על כפירתו בסמכות האפיפיור . מעשים אלו היו מעין הכרזת מלחמה מצד לותר על הכנסייה הקתולית . הקיסר מחרים את לותר למזלו הרב של לותר החליט נסיך סקסוניה למנוע את הסגרתו המידית של נתינו למשפט - הוא דרש שלותר יישמע ויישפט על אדמת גרמניה . ב1521- הוזמן לותר להתייצב לפני קיסר גרמניה קרל החמישי ( קיסר גרמניה בשנים ( 1558-1519 ולפני הרייכסטג , * שהתכנס בעיר וורמס כדי להציג את טענותיו . רייכסטג * המועצה העליונה של הקיסרות הגרמנית . חברי המועצה היו נסיכים ונציגי ערים , ולאצולה הנמוכה ולאיכרים לא היה בה ייצוג . הרייכסטג התכנס לפי הזמנת המלך .
|
|