|
|
صفحة: 193
ואשר ניתן לחיות בם חיים נוחים יותר ; שם ניזונו במידה ובאיפוק ממאכלים עדינים מאוד ושתו יינות משובחים , אך נמנעו מכל הוללות , ולא התירו לאיש לספר להם על מוות ועל חולים , אף לא רצו לשמוע שום בשורה מבחוץ בעניין זה , אלא בילו את זמנם בנגינה ובכל העינוגים שהיו בהישג ידם . אחרים , שהסיקו מסקנה הפוכה מזו , טענו כי השתייה היתרה והתענוגות והשוטטות ברחובות העיר תוך כדי שירה וזמרה והשעשועים ומילוי כל התשוקות עד כמה שאפשר , וכן הלעג והצחוק למגפה , הם תרופה בדוקה ביותר לאותה רעה חולה . [ ... ] באותם הימים הפקיר כל אחד את רכושו כפי שהזניח את הטיפול בעצמו , כמו כבר נגזר עליו להסתלק מן העולם , וכך נעשו הבתים רכוש הציבור , וכל זר שנכנס אליהם באקראי נהג בם כבתוך שלו . [ ... ] פג כוח סמכותם הנעלה של החוקים , הן חוקי אנוש והן חוקי האל [ ... ] על-כן היה כל אחד רשאי לעשות ככל העולה על רוחו . [ ... ] וכמה מהם החזיקו פרחים בידיהם , אחרים נשאו עשבי-בשמים או מיני תבלינים שונים והגישום אל חוטמם לעתים קרובות , שכן סברו כי דבר מצוין מאין כמותו הוא לאשש ( לחזק ) את המוח בריחות אלה , כיוון שהאוויר כולו היה רווי צחנת הגוויות , הנגעים והתרופות , ואילו כמה מהם , באכזריות רבה יותר ( אף שאולי בחרו בדרך הבטוחה מכולן , ( טענו כי כנגד מגפות אין תרופה מועילה וטובה יותר מהמנוסה מפניהן ; ומכוח הטענה הזאת נטשו גברים ונשים רבים את עירם , את בתיהם , את מקומותיהם , את קרוביהם ואת רכושם , לא דאגו אלא לעצמם בלבד , וביקשו מקלט בכפרים שבמחוזות אחרים או לכל הפחות באלה שבמחוזם : כאילו חרון-אפו של האל לא שולח להעניש את בני-האדם על רשעותם בכל מקום שהם , על-ידי המגפה , אלא התעורר לפגוע אך ורק במי שהיו בתוך חומות עירם , או כמו התריע כי לא ייוותר שום אדם בתוך העיר , שכן באה שעתה האחרונה . ( ג'ובאני בוקאצ'ו , דקאמרון , גאיו שילוני [ מתרגם , [ עמ' ( 31-29 . 1 מה אפשר ללמוד מהקטע על תגובתם של בני התקופה למגפה ? . 2 כיצד התמודדה הנהגת העיר פירנצה עם המגפה , וכיצד התמודדו עמה התושבים ? . 3 מה אפשר ללמוד מהקטע על הדרך שבה תפסו את ההידבקות באותה התקופה ? מצעד הניצחון של המוות , פרסקו , איטליה , המאה החמש עשרה
|
|