|
|
صفحة: 141
סיכום ראש הגולה , שהיה מנהיג יהודי בבל , עמד כנראה בראש היהודים בכל ארצות הח'ליפות . הוא נחשב נצר לבית דוד ולכן זכה לכבוד רב בקרב היהודים . גם הח'ליפים זיכו אותו בכבוד והוא הוזמן לחצרם לדון בענייני היהודים . ראש הגולה היה אחראי לגביית המסים ופיקח על המשפט . גם הגאונים , ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא , השתתפו בהנהגת הציבור היהודי : הם לימדו בישיבות , פסקו הלכות , מינו תלמידים מצטיינים לדיינים בקהילות רחוקות והשיבו תשובות לשאלות שהגיעו אליהם מרחבי התפוצות . התשובות הופצו בקהילות רבות וסייעו בשמירת מנהגים ואורח חיים אחידים בקרב היהודים ברחבי התפוצות . גאון ישיבת סורא , רב סעדיה גאון , תרגם את המקרא לערבית ופירשה . הוא גם חיבר סידור תפילה ובו פירושים לערבית , חיבור פילוסופי " אמונות ודעות , " וחיבורים אחרים . נוסף על כך הוא נלחם בקראים שאיימו לפלג את העם . השפה הערבית בחיי היהודים בח'ליפות ויהי כי ארכו לנו הימים בגלותנו [ ... ] וגברה מלכות הערביים [ ... ] עמדו הגאונים ומרביצי התורה וראשי הישיבות אשר בכל הארצות ההם , ופירשו התורה שבכתב ותורה שבעל פה ( המשנה ) בלשון ערבי , לפי שבאותה הלשון היו מדברים המון העם . ( ר' שלמה בר יוסף , הקדמה לתרגום "פירוש הרמב"ם על סדר נזיקין (" . 1 כיצד התעודה מבטאת את המרכזיות של השפה הערבית בקרב היהודים ? על הניקוד העברי הניקוד העברי המשמש אותנו היום הומצא בתקופת הגאונים בטבריה ( המאה העשירית , ( ולכן הוא נקרא " הניקוד הטברני . " הניקוד הטברני הונהג בכל תפוצות הגולה ומשקף את המבטא הטברני , שהיה רק אחד מהמבטאים בעברית ונחשב למבטא העברי הנכון . המצאת סימני הניקוד סייעה לקריאה מדויקת של התנ"ך , ומטבריה יצאו מורים לקהילות בבבל , בצפון אפריקה ובאשכנז , והפיצו את הקריאה העברית הנכונה . היו קהילות ששלחו חכמים לטבריה כדי ללמוד את המבטא העברי הנכון . חכמים שלא זכו ללמוד בעצמם בטבריה השתדלו להשיג ספרי תנ"ך שנכתבו ונוקדו בידיהם של סופרי טבריה .
|
|