صفحة: 90

ועוד הסכמנו כי איש או אישה שיבואו לגור בקהילה יישבעו לשמור על תקנותינו , ואם יסרבו להישבע ולתרום לקופת הצדקה כמוסכם , יתרחקו מהם כל חברי הקהילה ולא יתקרבו אליהם עד שיקבלו על עצמם את כל החובות . כדי להעניק תוקף לכל ההסכמות , נשבענו על התורה כל אחד ואחת מבני קהלנו . ( מעובד על פי תקנת מליינה , בתוך : ש' שוורצפוקס , בר אילן - ספר השנה למדעי היהדות והרוח ) . 1 על פי התקנה , למה נועדו כספי הצדקה ? . 2 מדוע לדעתכם נקבע שגם אורחים בקהילה זכאים לקבל מכספי הצדקה ? . 3 מי היו האחראים על שמירת כספי הצדקה ? כיצד הם נשמרו ? . 4 א . אילו החלטות בתקנה מלמדות על הערבות ההדדית בקרב חברי הקהילה ועל הערבות ההדדית כלפי כל יהודי ? ב . מדוע לדעתכם הערבות ההדדית חשובה בחברה ? . 5 מה היה עונשם של בני הקהילה שסירבו להישבע שישמרו על התקנות ויתרמו לקופת הצדקה של הקהילה ? מדוע לדעתכם הוטל עליהם עונש זה ? . 6 התעודה מעידה על כפיית מתן צדקה . מה דעתכם על כך ? . 7 כיצד הוענק תוקף להחלטות של תקנה זו ? מדוע נבחרה דרך זו להענקת התוקף ? ר' גרשום מתקן תקנות אחד ממנהיגי היהודים באשכנז היה ר' גרשום בן יהודה , המכונה מאור הגולה , ובקיצור רגמ"ה . ר' גרשום ( נולד ב960- כנראה ונפטר ב ( 1028- חי בקהילת מגנצא ( בעיר מיינץ . ( הוא ייסד בה ישיבה , ותלמידים ממקומות רבים באו אליה . נוסף על ההוראה בישיבה הוא כתב פירושים לתלמוד , השיב על שאלות של יהודים בענייני הלכה , חיבר פיוטי תפילה ותיקן תקנות . התקנות המיוחסות לו התקבלו בכל קהילות אשכנז , אף על פי שכאמור , בדרך כלל תקנות שתוקנו בקהילה אחת לא חייבו קהילות אחרות . התקנות של רגמ"ה עסקו בנושאים שונים . בעניין החיים בקהילה הוא קבע כי חובה לשלם מסים לקהילה מיד ואין לדחות את התשלום , אבל למשלם יש זכות לערער לפני בית דין אם לדעתו נעשה לו עוול . תקנות אחרות של רגמ"ה נוגעות לחיי היחיד והמשפחה , אך יש חוקרים הסבורים כי לא כל התקנות המיוחסות לו הן באמת שלו . אחת התקנות של ר' גרשום אוסרת על היהודי לשאת יותר מאישה אחת - ייתכן שבדרך זו הוא רצה לשמור על שלום בית , על השלום במשפחה . חוקרים משערים כי תקנה זו נקבעה לאחר שהתברר שסוחרים יהודים ששהו תקופות ממושכות בארצות האסלאם נשאו שם אישה שנייה . תקנה אחרת נועדה להגן על האישה , וקבעה שאסור לבעל לגרש את אשתו נגד רצונה . תקנות אלו שיפרו את מעמדה של האישה היהודייה באשכנז . בתקנה אחרת אסר ר' גרשום על מעבירי מכתבים ממקום למקום לקרוא את המכתבים בלא ידיעת שולחיהם - תקנה זו נבעה מהשיטות של משלוח המכתבים באותה תקופה : מכיוון שלא היה דואר מסודר , נהגו לתת ליהודי שנסע מחוץ לעיר מכתבים כדי שימסור אותם למכותבים ; אך היה חשש שבדרך הנוסע יעיין במכתב ויגרום נזק לשולח אם יפיץ את המידע שבו ; לדוגמה ,

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار