|
|
صفحة: 83
מאפייני הארגון הקהילתי אדוני העיר מעניקים ליהודים זכויות יתר מכל קהילות אשכנז התפרסמו בעיקר הקהילות שפיירא - בעיר שפייר , ורמייזא - בעיר וורמס , ומגנצא - בעיר מיינץ ( מפה 9 עמ' . ( 53 קהילות אלו נקראו בראשי תיבות קהילות שו"ם , והן היו מרכזי תורה . בפריווילגיות שהיהודים קיבלו מאדוני הערים הוגדרו זכויות היתר שלהם . לדוגמה , בפריווילגיה שניתנה ב1084- ליהודי שפיירא הותר להם להישפט לפני בית הדין של הקהילה ולקיים שחיטה כשרה . אדוני הערים הגנו על היהודים והעניקו להם חסות . היו ערים שבהן היהודים גרו בקרב שכניהם הנוצרים , ובערים אחרות גרו היהודים ברחוב או בשכונה מיוחדים , שנקראו " רחוב היהודים" או " שכונת היהודים" - אזור זה נוצר מתוך התחשבותם של אדוני העיר ברצונם של היהודים לחיות יחד . עם זאת , לעתים גרו גם נוצרים ברחוב היהודי . כך , כפי שחברי כל גילדה גרו ברחוב או באזור מיוחד בעיר , גם היהודים התרכזו באזור מיוחד . שכונת היהודים הייתה ממוקמת בדרך כלל בלב העיר , ברחוב או ברחובות הקרובים לשוק . לעתים התירו השליטים ליהודים להקיף את שכונותיהם בחומה עם שערים כדי להגן עליהן מפני זרים . פרקו הקהילה היהודית באשכנז ברבות מערי אירופה בימי הביניים היו קהילות יהודיות . אדוני הערים שאפו להגדיל את הרווח שהפיקו מכלכלת עריהם והזמינו אליהן מתיישבים יהודים שהיו בעלי ניסיון במסחר , במלאכה ובמנהל . קהילות היהודים המפורסמות ביותר היו קהילות אשכנז . מה היה מעמדה של הקהילה היהודית ? מה היו המוסדות של הקהילה באשכנז ? כיצד שמרה הקהילה על הזהות היהודית של חבריה ? מראה העיר וורמס , דף ממחזור ליום הכיפורים , המאה השלוש עשרה , גרמניה בראש העמוד אפשר להבחין בחומת העיר ובגגות של בתי העיר . רחוב היהודים בעיר שפייר , גרמניה הרובע נבנה במאה האחת עשרה . על השלט ( בן ימינו ) כתוב "רחוב היהודים , " והוא מעיד על הקהילה היהודית שישבה במקום .
|
|