|
|
صفحة: 74
מרים שוכבת על שטיח או מזרן והיא הדמות המרכזית : היא במרכז וממלאת שטח גדול מאוד . סביב ראשה מופיעה הילה בצורת עיגול , המעידה על קדושתה . דרך תיאור זו מעידה על החשיבות הרבה של מרים בנצרות בשל האמונה שהיא האישה שנבחרה ללדת את המשיח . בחלק העליון מתואר ישוע התינוק על מזבח אבן , אף שבברית החדשה כתוב שהוא הונח באבוס . למזבח משמעות סמלית ולכן הוא מופיע בתיאורים רבים של לידת ישוע - המזבח רומז על מותו הצפוי של ישוע . מעל ישוע מתואר כוכב - זהו הכוכב שראו חכמים מעל בית לחם ושבישר את לידתו . בתבליט מופיעות דמויות נוספות - יוסף , בעלה של מרים , אליו היא מביטה ; מיילדת מצדה האחר ; שור וחמור משני צדיו של ישוע . דמויות אלו מופיעות בתיאורי לידתו של ישוע ביצירה זו וביצירות אחרות שקדמו לה ושנוצרו אחריה . הנוכחות של השור והחמור בתיאורי הלידה מבוססת על הפרשנות הנוצרית לדבריו של הנביא ישעיהו בפרק א' שבספר ישעיהו . בפרשנות שנכתבה במאה השמינית , מסופר כי ביום השלישי לאחר הלידה נכנסה מרים למערה והניחה את ישוע באבוס : " ושור וחמור העריצו אותו ( את ישוע . "( כך התקיים מה שאמר הנביא ישעיהו , " ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו . " לפי הנצרות , נבואתו של ישעיהו מצביעה על ההכרה של כל בני האדם שישוע הוא המשיח , שכן השור והחמור מסמלים הן את היהודים והן את הגויים עובדי האלילים . במקרים רבים האירועים שהברית החדשה מספרת עליהם כתובים בצורה תמציתית . כאשר האמנים תיארו את אותם האירועים הם הוסיפו דברים שלא מופיעים בטקסט . בדרך זו התגבשו דרכים מקובלות להצגת הסיפורים . כך , למשל , אמנים בימי הביניים המוקדמים הוסיפו את השור והחמור לתיאור הולדתו של ישוע , ואלו המשיכו להופיע בתיאורים של הולדת ישוע גם בתקופות מאוחרות יותר . האופן שבו מתוארים בתבליט השנהב המרחב והבעות הפנים של הדמויות אופייני ליצירות רבות מימי הביניים . המרחב בתבליט מתואר בצורה שונה מהאופן שבו אנו רואים מרחב במציאות היום-יומית . במציאות , כשאנו נמצאים בתוך מבנה ( למשל בתוך חדר ) אנו יכולים לראות את המתרחש בחוץ אך ורק דרך החלונות או דרך דלת פתוחה . לעומת זאת בתבליט אנו רואים את המתרחש בתוך המבנה - מרים שוכבת על סדין , כד , כיסאות ועוד - ובאותו הזמן רואים את העולם החיצוני - בניינים . במציאות אנו מתבוננים בעולם בכל רגע נתון מנקודת מבט אחת , ואילו בתיאור הולדתו של ישוע אנו מתבוננים במתרחש מכמה נקודות מבט : את המזבח , את כיסאו של יוסף ואת המבנים אנו רואים מן החזית ; ואילו על המזרן שמרים שוכבת עליו אנו מתבוננים מלמעלה . נוסף לכך , יחסי הגודל בין החלקים המרכיבים את התבליט אינם ראליים - מרים גדולה מהדמויות האחרות , כנראה כדי להצביע על חשיבותה . לא רק תיאור המרחב שונה מהאופן שבו אנו רואים מרחב במציאות היום-יומית . גם הבעות הפנים של הדמויות מתרחקות מהמציאות כפי שאנו מכירים אותה . לידתו של תינוק היא אירוע מרגש , ולידתו של ישוע היא גם אירוע פלאי , שהרי מרים הרתה שלא כדרך הטבע . אירוע כזה מעורר רגשות הבאים לידי ביטוי בהבעות פניהם של בני האדם . לעומת זאת בתבליט הבעות הפנים של הדמויות אינן מבטאות התרגשות או פליאה . רמזים קלים לרגשות נמסרים דרך מבטה של מרים אל יוסף ובאמצעות תנוחות הידיים , אולם הבעות הפנים קפואות .
|
|