|
|
صفحة: 257
סיום היישוב היהודי בארץ ישראל בפרוץ מלחמת העולם השנייה ב1- בספטמבר 1939 החלה באירופה מלחמת העולם השנייה , ובה השתתפה גם בריטניה . מה היה מצבו הדמוגרפי של היישוב בעת ההיא ? ומה היה מצבו הכלכלי ? בשנים שבין שתי מלחמות העולם גדל מספר התושבים היהודים בארץ ישראל . ממיעוט קטן שהיה בראשית שנות העשרים כעשרה אחוזים בלבד מכלל התושבים בארץ ישראל גדל היישוב , ובשנת 1939 היה לכשלושים אחוזים מכלל התושבים בארץ ישראל ( תרשים עמ' . ( 191 מרבית התושבים התרכזו בערים : ב1939- חיו בערים כשלוש מאות וארבעים אלף יהודים , וביישובים הכפריים חיו כמאה וארבעים אלף יהודים . הון פרטי והון לאומי שהושקעו בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים ( עמ' ( 196 תרמו להתבססות חיי הכלכלה של היישוב . ביישובים העירוניים זכה ענף הבנייה לתנופה באמצע שנות העשרים , אם כי ידע גם משברים ( עמ' . ( 200 בתעשייה הועסקו פועלים יהודים וערבים , והיא התפתחה והשתכללה . הדחיפה להתפתחות התעשייה נעשתה בשנות העשרים על ידי עולים מפולין שהקימו מפעלי תעשייה מודרניים - כמו לדוגמה סיליקט , לודז'יה ונשר - והיא נמשכה בשנות השלושים על ידי עולים מגרמניה ( עמ' . ( 201-199 בעשורים אלו הוקמו תחנות כוח לאספקת חשמל , והגדולה שבהן בנהריים שעל גדות הירדן . את הזיכיון להקמתה קיבל פנחס רוטנברג מן הממשלה הבריטית ב1921- והיא נחנכה ב1932- ( עמ' , ( 196 ב1935- נבנתה תחנת כוח חדשה בחיפה , וב1938- תחנת רדינג בתל אביב . כשליש מייצור החשמל בתחנות הכוח בארץ ישראל נועד לתעשייה . כמו כן התפתחו המסחר והבנקאות ( עמ' . ( 201 ב1937- היו ביישוב כחמשת אלפים ושש מאות בתי מלאכה ומפעלי תעשייה .
|
|