|
|
صفحة: 255
סיכום לנוכח המאורעות שהחלו ב1936- החליטה הנהגת היישוב לנקוט מדיניות הבלגה , שמשמעה הגנה על יישובים שהותקפו , לחימה נגד פורעים ותוקפים בלבד , והימנעות מפעולות טרור עיוור , טרור בלא הבחנה . את מדיניות ההבלגה הנחו שני שיקולים : שיקול מוסרי - הימנעות מפגיעה בחפים מפשע ; ושיקול מדיני - חיזוק הברית עם בריטניה . במסגרת מדיניות ההבלגה פעלו בירושלים וביישובים הסמוכים חוליות של חברי " הגנה" שנקראו " הנודדת , " ועליהן פיקד יצחק שדה . חברי " הנודדת" נקטו הגנה אקטיבית , על פי שיטת פעולה שכונתה " יציאה מן הגדר . " במסגרת ה"הגנה" הוקמו גם פלוגות שדה - פו"ש , שנשלחו בהוראת המפקדה הארצית של ה"הגנה" לסייע ליישובים ולאזורים מותקפים . למדיניות ההבלגה התנגד הארגון הצבאי הלאומי , האצ"ל , שהוקם ב . 1937- מפקדו דוד רזיאל טען כי מי שרוצה לנצח חייב לתקוף וכי רק דרך אחת תשליט סדר וביטחון בארץ ישראל : דם תחת דם . חברי האצ"ל נקטו פעולות של טרור עיוור מול הטרור הערבי . פעולות אלו היו פעולות נקם . חילוקי דעות קשים עלו ביישוב גם בעניין הצעת החלוקה של ועדת פיל מיולי . 1937 המחייבים ראו בה הזדמנות היסטורית שיש לנצלה למרות מגרעותיה , ואילו השוללים דחו את רעיון חלוקתה של ארץ ישראל . הקונגרס הציוני העשרים שהתכנס ב1937- קבע כי הוא מקבל את העיקרון של חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית בחלק ממנה , אולם דוחה את ההצעה שהציעה ועדת פיל . בתוך מציאות זו של התמודדות עם הטרור הערבי ועם מדיניות בריטניה הוקמו חמישים ושניים יישובי חומה ומגדל מתוך שיקולים ביטחוניים ומדיניים . על ידי הקמתם הורחב שטח ההתיישבות היהודית גם לאזורים שעד אז לא ישבה בהם אוכלוסייה יהודית , למשל באזור עמק בית שאן . תנאי הביטחון הקשים בארץ בשנים 1939-1936 גרמו לשיתוף פעולה ביטחוני בין הבריטים ליישוב היהודי . צעירים מן היישוב ומן ה"הגנה" התגייסו ליחידות הנוטרים , למשמרות הנעים ולמשטרת היישובים העבריים . המתגייסים לגופים הצבאיים הבריטיים התאמנו בלחימה ונשאו נשק באופן חוקי - אך לא אחת השתמשו בו גם לפעילות לא חוקית . ב1938- הוקמו פלוגות הלילה המיוחדות - שירתו בהן חיילים בריטים ויהודים , ופיקד עליהם צ'רלס אורד וינגייט . חברי פלוגות הלילה תקפו את בסיסי הכנופיות הערביות והצליחו להדוף אותן מאזור הצפון . הפלוגות אבטחו את קו החשמל מתחנת הכוח בנהריים ועד תל אביב , והגנו על צינור הנפט . ואולם , המדיניות החדשה כלפי הבית הלאומי הובילה למאבק של היישוב היהודי נגדה . ההעפלה הייתה אחד מגילויי המאבק הזה : בפעולות ההעפלה הגיעו לארץ ישראל עולים בדרך הים בלא סרטיפיקטים . לקראת סוף שנת , 1938 כאשר התברר להנהגת היישוב כי בריטניה נסוגה מתכנית החלוקה של ועדת פיל וכי היא קיבלה את הצעת הוועדה לקצץ במכסת העלייה לשנים עשר אלף עולים , קרא דוד בן גוריון ל"מרד העלייה . " הוא הבהיר כי מרד העלייה הוא מלחמה בבריטניה על ידי העלייה , ובה ישתתף כל העם היהודי . בקריאתו למרד העלייה קשר בין גוריון בין שאלת הפליטים היהודים באירופה לבין שאלת ארץ ישראל . פרסום הספר הלבן במאי 1939 הביא את ההנהגה הציונית לצאת למאבק בבריטניה . הנהגת היישוב הודיעה כי איננה מקבלת את הספר הלבן , " ספר המעל , " והודיעה כי תפעל בנחישות להפרת החלטותיו , הפוגעות ביישוב בארץ ישראל ובעם היהודי כולו .
|
|