|
|
صفحة: 210
סיכום בשנים , 1939-1919 השנים שבין שתי מלחמות העולם , הגיעו לארץ ישראל שלושה גלי עלייה : העלייה השלישית ( בשנים , ( 1923-1919 העלייה הרביעית ( בשנים ( 1928-1924 והעלייה החמישית ( בשנים . ( 1936-1932 גלי עלייה אלו תרמו לגידול האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל ולפיתוחו של הבית הלאומי בעזרת ההון הפרטי שהביאו העולים , ובעזרת ההון הלאומי כספי ההסתדרות הציונית . פיתוח הבית הלאומי ניכר בגידול הדמוגרפי של היישוב , ברכישת קרקעות ברחבי ארץ ישראל ובתנופת ההתיישבות העירונית והכפרית . את פיתוחו של הבית הלאומי ליווה ויכוח בעניין אופייה של החברה שתקום בארץ - חברה סוציאליסטית שוויונית או חברה ליברלית קפיטליסטית - וכן ויכוח בעניין מקומם של ההון הפרטי וההון הלאומי בבניית ארץ ישראל . ואולם , בפועל במהלך השנים 1931-1921 הושקע בארץ בעיקר הון פרטי . ההתפתחות הכלכלית בארץ ישראל הבליטה את הצורך במסגרת על-מפלגתית שתאגד את כל העובדים יחד . לשם כך הוקמה בדצמבר 1920 " ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל" - "ההסתדרות . " מרבית העולים לארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים פנו להתיישב בערים , בעיקר בשלוש הערים הגדולות : תל אביב , ירושלים וחיפה . ענף הבנייה שימש מקור תעסוקה עיקרי והעסיק רבים מהם . אחרים נקלטו בתעשייה המתפתחת , בבתי המלאכה , בבנקאות ובשירותים . גם ההתיישבות הכפרית התפתחה , והוקמו יישובים באזורים שונים , למשל עמק יזרעאל והשרון , במגוון צורות יישוב : מושבה , קבוצה גדולה , מושב עובדים , ובצדם יישובי חומה ומגדל . כך נבנתה חברת יישוב ובה חלוצים בעלי השקפות סוציאליסטיות ששאפו להקים בארץ ישראל חברת פועלים בעזרת ההון הלאומי , בצד בורגנים שביקשו להקים חברה ליברלית קפיטליסטית . בין שני המחנות הללו התנהל ויכוח אידאולוגי חריף . בנייתה של חברת היישוב התבטאה גם בחיי תרבות ערים באמנות לסוגיה - ספרות , פיסול , מוזיקה ותאטרון - בצד התפתחותם של האוניברסיטה העברית והטכניון .
|
|